Are_You_Making_a_Sacrifice_

אם אני מקריב קורבן?

מחברת: דבי או'מיירה

google.com/ אַרְצִי /self_improvement_and_motivation/article_2374.shtml

תאריך_נשמר: 25/07/2007 12:30:18

קטגוריה: תיקון עצמי ומניע

מאמר:




כשהייתי סטודנט באוניברסיטה, חבר שלי אוהב גלידה ויתר הכול על הגלידה בקרב התענית.  זה נהפך לבדיחה על ידי כולם כשצפינו וש סובל מקיום הבטחתו, וכמעט חתונה כשהבאנו לאותו אחד 3 ליטרים על ידי פקאן חמאה באופן ישיר בסיום חצות משנתו חג הפסחא!  מזמן לזמן קרובות אנו מזהים הכול על התענית כזמן בקרב הקרבה.  מההקרבה שהשיח לי.  והקרבנות שעלינו להקריב.

הקטע של הקרבה לא מרשימה זה הזמן מידע מכאיב!  מועדון זה הזמן מצביע  אודות כאב זמני לרווח חדש.  במחקר של העבודה על אודות עבודת מחבר עצום של מעולה 2 שנים, הדבר מתופעל לעצמנו להקריב?  מוטל עליכם לוותר המתארת את בשיטות החשיבה הישנות של החברה שלכם.  זה מסורבלת, ואלו אם האפשרויות הישנות הנ"ל פוגעות בנו.


הרגלים עתיקים נוחים.  הם משווקים.  כולנו מבצעים את אותו ההרגל, אנחנו מוצאים לנכטון הדבר מתכוון לקרות.  וכל זה אפילו לא נעים, אמנם זה הזמן אמור ל.  הדבר קורה באופן נשבר אחר ההרגל?   קטן במיוחד  הבעייתי הוא שאולי היינו אינם רוצים העניין איכותית, נכון?


עבור מגוונים מאיתנו הקריבנו את כל התהליך בה אנחנו חושבים:


כֶּסֶף.  אם כולם חשים שכסף היא בעצם שורש כל שלילי, עד הרגע שתי אנו נמשוך אותו?  אם כולנו מרגישים שאנשים שונים הנם איכשהו דפוקים, במקרה ש סביר לתכנן שדבר זה הפך לאחד כזה?  בטח, נמצאים כמו זה רבים אלו שיש להן עמדות רעות.  מותקן אזרחים ישראלם שעלו לצרכים של הכול על גבם של אחרים.  מושם כמו אלה שמתוגמלים ב את ההצלחה הכלכלית מסוים כאות עליונות.  מקום אנחנו מוצאים לנכון שזה הן לא יכול שיהיה ככה.


חַיִים.  מדוע כולם כאן?  במידה כולם מנחשים שכנראה אנחנו פה במטרה לסבול, נורמלי לסמוך שהיקום יהיה אדיב למלא.  אני אינם וודאי אף אחד לא כתב לראשונה אחר השיר זה בטח, ברם קוראים לי מבקש את המקום מתוך  נפוליאון הילס מתכנן ומתעשר:





התמקחתי במחיר חייכם בגרוש


והחיים הן לא ישלמו שנתיים,


עם זאת התחננתי ברשת


כשספרתי את כל חנות העתיקות הדלה שלי.





שכן החיים שלכם הנם מחזיקים צודקים,


מעניק לי רק את העניין שהינכם שואל,

אולם ברגע שקבעת את השכר,


מדוע, כל אחד מוכרח לבחור בפרוייקט.





עבדתי  סופר סתם רחובות ,

לא מורכב כדי לצלוח, מבוהל,

שרוב שכר שביקשתי מהחיים,


חיים שלכם היו קונים ברצון.





אם אני תופס אותו בחיים טובות לבצע תשלום תמורה של שקל?  או אולי יותר?  העולם הן לא מנחש השירות לפרטים נוספים.  במידה אתה לוקח היגויני אגורה, זה הזמן יניח אנחנו מזהה ענין זה אתה רוצה, ויהיה אדיב יספיק במטרה לתת לי בכל זאת.


בְּעָצמֵנוּ.  זה אפשרי הקשה מאוד.  האם אנחנו מבחינים שיש את אותן עצמנו כממוצעים?   מְטוּנָף ָקוּעַ?  אינם יותר מידי מוצלח, עד לא דיו טוב?  לכן אינן היוו.  מועדון אפילו האמונות המגבילות אחר עצמנו נמוכות.  הם נהיים להוריש מהזהות של העסק.  אבל האמונות הללו הביאו אותכם שלכל מצב שהיה. אם כולנו מעדיפים להופך לדבר אחר את העמדה הנ"ל, אתם צריכים להשתנות את החשיבה.  אם וכאשר אני חייבת אביזרים טריים בסלון שלי, שמי אשר להוריד מהריהוט הישן מתוך מטרה לגשת אל אזור, הן לא משנה כמה יותר קל עבורינו שהגעתי עימו.  אם וכאשר שמי צריכה להיות מלווה מחשבות נוספות בלב, שמישהו צריך להקריב אחר הישנות.


הדבר יש לכותבי מבחר עצום לספר הכול על כך?  בשיעור שתים עשרה: התגברות הכול על מחשבת החוסר כל הזמן צ'רלס פילמור:


ברשותכם לעשות להרפות, לוותר, להוציא מקום לדברים אודותיהם התפללנו ורצינו.  הגיע נתפס מחילה או אולי חיסול, ואף לרוב נראה למשל הקרבה לאלו קשים.  שכיח הוויתור וההשלכה בקרב מחשבות ישנות הנם שהכניסו את הציבור לחדר וש אנו מצויים, והצבתם במקומם הצעות מחיר להתחיל המבטיחים להפוך את כל מצבנו ... כאשר כולנו נאחזים באידיאלים העתיקים כולנו מעכבים רק את התקדמותנו עד עוצרים זו.  לְגַמרֵי.


אז הקרבה איננה דבר כל כך נורא.  הכאב לטווח הקצר מפנה אזור לצמיחה ארוכת טווח.  וכל עוד כולנו רוצים היכן צומחים, זה הליך לקבלת חלל.