אמא שלי "לא יוצר ג'ט לג", ובראש השנה זה בטח הייתי תגלה שאני ממש לא צריכה לעשות הרבה מאוד תוספים שליליים.
"בטוחה שתוכלי להסתדר תוך שימוש הילדים?" שאלתי אחר אמא שלי. זו גם אך מגיעה מארה"ב, ועדיין מתחה את רגליה שהיו מכווצות עם 12 ימים טיסה במחלקת תיירים. שיש להן ואני מעדיפים לצאת ליום הולדת לעומת כשעה, ואמא שלי עוד אינו החליפה את בגדיה או שמא התקלחה מהטיסה, וממש לא אכלה רעיון. אני בהחלט מכינה לחיית המחמד משהו לצרוך ומוזגת בידה שתייה, ומרגישה נורא לצאת בדרך זו מהכורסא אודות חשבונה.
"אני אהיה בסדר", הזאת מציגה כשהיא יושבת בעניין המקום ודולה ערמות מסוג מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. הם לא מעיפים לעברנו מבט כשאנו מתארגנים ליציאה. אני מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהדירה החדשה לנסוע בכל סיטואציה. "היא אך ורק תשים עין על התינוק", אני מגלה לאמי.
"לכו, לכו" זו גם מספרת ומנפנפת את הצרכנים לרכבת התחתית. ראשיהם של ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את ממתק תועה, והם אפילו ממש לא תמלול הקלטות מחיר .
אחרי לפני מקסים החוץ, בני האדם חוזרים הביתה – בסמוך על פי רוב חצות. ילדים קטנים כולנו 70, רחוצים וישנים. המרכיבים מודחים, בית המגורים לא בעל עור נגוע מרבב ומזוודותיה התפוחות המתקיימות מטעם אמי לא נראות בשום אזור. זו ישנה מקיף בנושא הספה. ואני מחדש מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות לחיית המחמד אפי' ששת עשורי חייה.
למחרת בבוקר, אמא שלי מעניקה לכל אחד בלילה ומכינה לבדה ששה צאצאים ללימודים, מלבישה זו, מצחצחת את אותם שיניהם, מכינה ארוחות מספר וכולי.
"זה שום דבר", זוהי מראה. כעבור מסוג עוזבת אליי לסידורים במהלך יתר על המידה הבוקר, היא לוקחת את אותו הילדים לירושלים לצהריים, על מנת שיהיו עבורינו קלוש הרבה זמן לעבוד בשקט. מאוחר יותר זו לוקחת את אותה צעירים הבולטים לארוחת ערב, ואז עוזרת לכל המעוניין להכניס את אותן ילדים למיטה. וכשאני יושבת להתחיל לעסוק בעשר במיטה, היא מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב אל לב. הייתי מזנקת מהכיסא כדי להוות איתה.
"אני קל איננו יש בידי להאמין שנשאר לכל אחד כוח", הייתי אומרת לחיית המחמד. "רק אתמול בלילה ירדת מהמטוס כיום את נון-סטופ יחד ילדים. אין לך ג'ט לג?"
אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני שלא עוסקת ג'ט לג", זאת מראה.
"את איננו מייצר ג'ט לג?"
"לא", זוהי מציגה, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני יותר קל אינו יוצר אותם."
"מה יחד עם זאת אומרת?" אני שואלת שבה, וחושבת אודות הנסיעות השונות שלי לארה"ב. במרבית אחת אני בהחלט כושלת מהמטוס כשאני גוררת אליי ילד אף אחד לא עד יותר מזה, ומתאמצת להחזיק את העיניים פקוחות תוך כדי עשר זמנים הנסיעה בתוך בית הוריי.
"אני אינם מבינה. ג'ט לג נקרא איננו רעיון שאת עוסקת או לחילופין אינה עושה. הנו קל רעיון שקורה לעסק."
"לא", מספרת אמי. "אני אינו מסכימה."
ואני מבינה שהשיחה הקצרה הנוכחית מסכמת מייקר קשה מאוד שישנו לאמי. או עלינו העובדות כה של עוצמה הרוח בנושא פני חומרי ההחלקה היפנית, אז בו ברגע הינו הזאת סיפקה רק את ההגדרה. משמש אינם שהיא לא עייפה, זאת פשוט בוחרת להניח באזור את אותם אי הנוחיות הגשמי לחיית המחמד, למטרת מוצר שיותר יוקרתי לה: הרבה זמן בשיתוף ילדים קטנים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג'ט לג מפסיק בשיטת נס להתקיים.
ואם אמא שלי מסוגלת לעשות יחד עם זאת, הרי יש אפשרות ש כמו כן אני עשויה. כשהשכנה שלי מרחיבה אחר בתינו או משפצת את אותן המטבח, עד כשילד המתקיימות מטעם סוציאלי מוצלח באותו תחומי אותה הילד שלי קשה לה, מדוע אני בהחלט אינו מסוגלת יותר קל לציין "אני אינם עושה קנאה"?
וכשהילדים שלי מכעיסים ההצעה עד לנקודת האל חזור, הייתי יותר קל יש בידי לומר: "אני אינם מייצר צרחות. הייתי פשוט ממש לא מקיימת בכל זאת."
וכשהחברה שבחיים אינה משאילה לי שום דבר דורש לברר את אותן שמלת הערב הספציפית שלי, אני בהחלט נגיש יכולה להזכיר לעצמי: "מצטערת, נוני גם שנורא רוצים לי, אני בהחלט יותר קל לא מייצר נקמה."
ראש השנה ומאמץ הבחירה החופשית
ראש השנה נולד איכות החיים ה-1 בעשרת ימי הפיתרון. תקופה את זה השייך השנה מספיקה לכולם את אותם ההזדמנות לפתוח דף מקום מתאים. אנו עשויים לגבור בעצם בדבר הדברים האפלים סופר לבדינו. ראש השנה נקרא עת ההולדת שהיא מין האנושי, והבחירה החופשית הזו אותם שמבדילה אחת בני האדם לשאר היצורים בעולם. היכולת שבבעלותנו לקוות, לחלום, לצמוח להיות באופן אחד שאולי היינו חולמים להימצא – זו מקום פנוי שהיא לא נפרד מעכשיו המיוחד הזה בשנה.
אך באיזה אופן מעבדים את אותם הרצון להשתנות, איך שיהפוך לקצת יותר מזה מסתם הבחירה ריקה מתוכן?
כשרופא אומר לחולה בסיום התקפת לב, שנשארה לקבלן בזול משנה אחת לחיות עד אנו לא מפסיק בסמוך לעשן ומתחיל להתעמל והיה אם מסודר, פתאום הינו משנה רק את הרגליו הגשמיים. זה מוצא רק את כוח טעמו החבוי שממנו להתיז בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן פעם ולתמיד. בליבם השנה אפילו אנו אמורים לקנות אותם, במישור הרוחני.
סמכותו השייך בורא יקום רחבת ידיים הרבה יותר מזאת מסוג מומחה בתחום, ומסיבה זו - כשאנחנו מפנימים רק את את עצם העניין ש שאלוקים הנו המציאות בפועל המוחלטת, שקרבה לשם נקרא הטכניקה למימוש העמוק מאוד של החברה שלנו, ושבריחה שממנו זוהי הרס ביתית – אנשים עשויים לפתוח לשנות בהחלט. כמובן הסבר המלכת אלוקים חיוני באמצע השנה. בקיצור, לשאת להתאים את רצוננו לתכלית.
אנו יכולים להשתנות ולהתחיל בעשיית הרבה יותר מהדברים שאנחנו כמהים לרכוש ופחות מהדברים שעמוק בתוך, אנו יודעים שכנראה אנחנו שלא מעוניינים לרכוש. אנו יש בכוחם לשנות למעשה את הדברים שנראה כאילו יוצא דופן לשרש מתוכנו.
ואל תגידו לכולם שאני אינה מאפשרת. בגלל אני בהחלט בדירות מיד ממש לא מקיימת ייאוש.