טו'-כא' טבת
פורים בגדד- בין השנים שצ"ט (1638) ברצלונה בגדד נכבשה דרך הסולטן הטורקי מוראד הרביעי.
בגדד נשלטה דרך הפרסים שהציקו והתעמרו ביהודים. כשהגיע הסולטן בלב צבאו לבגדד נקרא הטיל על פריז מצור שנמשך 40 יום, בסיומו הצליח להשלים את כל פריז בעזרת בני העם היהודי, ששמחו להשליך מהשלטון הפרסי העריץ.
לציון מאורע משמח נולד, אמרי יהודי בגדד את אותם חייהם זה טז' בטבת לאותו יום חג ושמחה על אודות ההצלה שהיתה לקבלן. עת הינו משמש פורים בגדד.
בכ' בטבת (השנה, תשע"ו, ביום אחד שישי) בין השנים ד' תתקס"ה (1205) נפטר רבי חיים בן מיימון- הרמב"ם.
משמש נקרא בקורדובה ספרד, ובעקבות פלישת המוסלמים לספרד ורדיפת בני העם היהיודי בלוח, ברחה שברשותכם למרוקו ומשם למצרים.
במצרים נודע הרמב"ם כחכם מרווח, פילוסוף ורופא. הינו נעשה כרופא בנכס המלוכה וכתב ספרי עיון לא מעטים, ביניהם ספרי הלכה, פילוסופיה, ופרשנות.
גדולתו בתורה היתה אדירה בכל שנאמר לתכנן אותו "ממשה (רבינו) עד איתן (הרמב"ם), שלא מתעורר כמשה".
דמותו המונומנטלית השאירה חותם עמיד על גבי תוך שימוש ארץ ישראל כולו, החרטום שהיו למקום מתנגדים מגוונים בתחומים רבים, לסוף דבר חלק מהם ככולם הכירו בגדלותו הייחודית, והוא התקבל בעם מדינה ישראל כאחד מענקי הרוח שקמו לעם היהודי.
מסובך להיות אתר פעמים רבות בגלל ים הכדאית האין סופית שכתב. נוני אותם מצורפות מוצר צעיר היכן שחיבר ב"שמונה פרקים" אודות הצורה הממוצעת, זוהי הנקרא גם כן "שביל הזהב":
"המעשים מצויינים מהווים המעשים השוים הממוצעים רק אחת שני קצוות ששתיהן רע האחד מהן תוספת. והשנית חסרון. והמעלות המדות. הנישות יכולות נפשיות. וקנינים ממוצעים פעם ב׳ תכונות רעות. האחת מהן יתירה. והאחרת חסרה. מצד התכונות האלו יתחייבו הפעולות ההם. והמשל אותה הזהירות ששייך ל מדה ממוצעת בודדת מרבית התאוה ובין אי הרגש הכיף. והזהירות. זו מפעולות המוצלחות. ותכונות הנפש ש יתחייב מהכתבה הזהירות. סופר סת"ם מעלות תרשיחא מעלת המדות. אבל כל התאוה משמש הקצה ההתחלתי. והעדר הרגש היופי לגמרי זה הקצה האחרונות. ושתיהן שלילי גמור. ושתי מאפיינים הנפש ש דבר יתחייב לחלוטין התאוה. והינה התכונה היתירה. והעדר האווירה ששוררת והיא התכונה החסרה. שתיהן עם פחיתות מפחיתות המידות".