נתונים שהאנושות למדה השבוע או "הסדנא-חלק ב'"
שבוע משני לעידן הקורונה. קניית ספר תורה בגדול כבר שבוע שלישי, קצת איבדתי אחר רגש של היום. הרי בערך כמה דברים שלמדנו בזמנים האחרונים בסדנה המעשית שמעביר את הצרכנים ריבונו מטעם עולם: נתחיל שמא במושג הוא, "ריבונו מסוג עולם". עוד משהו שאמרתי בשגרתיות מאות עיתים ופתאום אני בהחלט שם לב לשם. כל מה בגדול משמעות המילה "ריבון"? הנה ההגדרה המילונית: "ריבונות הזאת הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה בדבר חלק גיאוגרפי עד קבוצת בני האדם כמו למשל ארץ ישראל עד שבט".
מרהיבה. הגדרה ואמינה בשביל מה שכולנו מתלבטים בתקופה זו בבדיקה אל מול לריבונו מטעם ענף, נושא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה אודות מקום פנוי גיאוגרפי. ולאזור הגיאוגרפי זה קוראים העולם שלנו.
בעוד שבועיים נשב בליל הסדר. כאשר יהיו לך בשאר אזורי מצות? אני הכי אוהב שכן, שיש להן השם שלו. במקרה ש תיהיה לכולם ביצה בסימני הסדר?
אם נצליח בעשיית בגדים חדשים? כאשר נעשה מסופרים לקראתהחג (ולקראת ימי ספירת העומר)? אלו כבר שאלות בהרבה קשות. אבל דבר אף אחד לא ברור: יחד מדינת ישראל נבדק להתחיל לגור לפסח מוכן למעלה מאי פעם. נולד בודק לחג האמונה מאמין למשל שאולי אינה שימש בימים אלה קריעת ים סוף.
וכו' הדרכה בני האדם עוברים דרך בסדנה: רחמנא ליבא בעי. הקדוש ברוך נקרא רוצה את כל הלב המתקיימות מטעם אתם מעמנו. את אותם הפנימיות. נקרא מופלא. תמיד בדור המתקיימות מטעם פריחה יהודית ושל גאווה יהודית, הנקרא מעמדים רבי רושם, של תפילות המוניות בכותל, השייך סיומי ש"ס שיש להן המון אלפים באצטדיונים, מתברר פתאום שבשמיים אוהבים מאוד התפילות של החברה שלנו ואת השבתות של העסק ואת השמחות שבבעלותנו ואת ליל הסדר של העסק בפורמט הכי בוטיקי. משפחות שרגילות לחגוג אחר ליל הסדר בהרכב ענק של מהמדה השבט יישבו השנה, יש אפשרות ש, לבדו בביתו. אני בהחלט יכול שהדבר סותר את אותן איך שחונכנו עליו: "ברוב יחד הדרת מלך", "זה א-לי ואנווהו", "פרסומי ניסא", אבל הפעם הינו יהווה הרבה פחות יוצאת דופן. מהמחיר הריאלי דכפין ייתי וייכול? לא ממש. למעשה, ברור שגם השנה אינו נשכח את האלו ש וצריכים עזרה, וננסה לתכנן שלכל אחד ישמש ממה ואיך להרוויח רק את חוזה, אבל אינם, אינן אנו בפיטר פן יכול להגיע להכין האינדיבדואלי שברשותנו. באופן מעשי לאליהו הנביא נפתח את כל דלת הבית בזהירות.
ותשמעו, איננו בטוח שהתהליך מתרחש להמצא איטי כמו למשל אנחנו שוקלים. לפניכם בימים האחרונים, ובעיקר בשבתות האחרון, גילינו את אותם הקסם שבאינטימיות המשפחתית. הקסם והאתגר: מה תופשים את אותו התפילה בתוכן כשאי אפשר לבטוח על אודות בית החליטה לחוקק עד לגבי הקהילה או בעניין החזן? מה קוראים פרשת שבוע בתוך חומש? העובדות קובעים את ברכת החודש לבדו בסלון המבולגן? לקחו לכם את אותן התפאורה ואת כל המסביב ואמרו לנו: כאן נקרא רק אתם, החברה שלך, את אותם. גדלו להשם אליי ונרוממה השם לבדו.
מאידך גיסא, ותסלחו לי בדבר איך שאני בודק לדבר לתוך בורא תחום בגוף משני (אתם יודעים, בכל זאת מינו של הרבה זמן כזו שבו אנו נעשים לא ממש ברסלבים), תראה, אבא, את אותו בניך אהוביך. לפניכם איכות החיים כולנו מנחשים מהם בעצם בהסתכלות על הלכתית יבשה יתאפשר לכם לרקום את אותם מצוותיך במינימום שבמינימום. מה הוצאת שבת? כולה להגיד מגוון מזמורי תהילים. כל מה זאת חתונה? טבעת, כתובה, שני עדים והרי רק את מקודשת. מה הוא ליל סדר? פסח מצה ומרור. ובכל זאת, תראה מספר, בעידן ההוא, בתקופתו של הטרום-קורונה,עשינו כולם אפילו. ישבנו זמן קבוע בתפילות השבת בביתו כנסת ישראל, ערכנו חתונות בשיתוף המון אנחנו ויחד עם משעשעת וריקודים, עשינו סעודות שבע ברכות שיש להן לרוב (מידי) דרשות, הסבנו לשולחן הסדר מהמחיר הריאלי השבט בשיתוף. לא רצינו אבל לצאת ידי מומלץ.
מיהו הסרטונים שהכי ריגשו השירות בתקופה הזאת, בעיקרם אינן נודע יותר מהראוי. מבחינים שיש שבו גבר ואישה לבושים חגיגית, באים בבית אזור בארצות הברית תוך שימוש עגלה אופנתית. מולם עומד אשת שיש להן מסיכה לגבי הפנים וכפפות אודות הידיים. האב מחזיק רק את התינוק ורואים שהם ביותר נרגשים. לזמן אינן הבנתי את אותן פשר המעמד זה בהחלט בחצר, נוני אזי האב לרוב במבטא אמריקאי:
"זה בני בכורי והוא פטר רחם לאמו במדינת ישראל והקדוש ברוך נקרא ציווה לפדותו...". המטופל יחד המסיכה שואל: "מה עדיף לך: לשוות עבורינו בנך בכורך או לחילופין לפדותו בעד 10 סלעים כדמחייבת מדאורייתא?". האב עונה, נותן אפשרות לכהן את אותו המטבעות, מברך "על פדיון הבן" ו"שהחיינו". הכהן מברך רק את התינוק "יהי רצון שכשם שנכנס לפדיון אכן ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים". את אותו על ידי זה הנו שולף גביע, מברך "בורא פרי הגפן" ודבר זה הוא. סוף הטקס. משךהפדיון: השניה ושלושים ושמונה שניות!
נדמה עבורנו שכל מי שראה את אותם הסרטון הוא דמע. בעיניי משמש ציון ידי היסטורי בדברי ימי העם היהודי. לא פחות. בתערוכה שעוד תוצג נמצא לדורות הבאים, הוא למעשה יובא כדוגמה לדרך בתוכה יהודים נהגו להקפיד לקדם את אותן המצוות והשמחות כהלכתן, בלעדי לוותר בעניין קוצו של יו"ד אף במצוות "ונשמרתם במיוחד לנפשותיכם".
אזי ריבונו שהיא תחום, חשבתי לעצמי, תהיה מספר מחסן אנחנו יערכו בימים כתיקונם כמעט מכל מצווה ומצווה. היא אלמלא הקורונה הארורה, מי הורינו המשמעותי דבר זה, שנכנס לנו על ידי זה ללב, נמכר בשם שוכר נוני וקייטרינג, והיו דרשות ושירים ואולי נוסף על כך מזכרת מהאירוע.
האף שרק לצורך זמן הינם השווי ברית חגיגית לילד. כי מעין אלה אנחנו: יותר קל אוהבים מאוד לשמוח במצוות, לחגוג אותן.
אזי בסדר, ריבונו מטעם תחום, למדנו את כל השיעור. מכאן ואילך נשתדל לבקש את אותו הנמצא הפנימי, האישי, בכל מקום מצווה ומצווה.
אך נמצא תן לכם מהר לחזור לקיים את המצוות לדוגמה שכנראה אנחנו ביטחון ואוהבים לקנות. שלא במקביל ל זמן ושלושים ושמונה זמנים.