הנאצים שרפו, עינו, הרגו ורצחו חיוניות יהודיים שפרחו ברחבי העולם - אולם כעת בתי כנסת ובתי מדרש קיימים ונבנים בכל.
ליל הבדולח נמכר בשם יריית הפתיחה המתקיימות מטעם מלחמת הבריאה הנאור, בראשות גרמניה, בהשוואה ל בני העם היהודי.
הדממה הרועמת ששייך ל המקומיים ושל האומות הנאורות נגד הפוגרום הברברי והשפל שימשה עבור הנאצים נתיך לראות את כל סובלנות העולם כלפי המאבק האנטי-יהודי שבבעלותם.
כל מי המקומות המשמעותיים סופר לחוות את אותם ליל הבדולח נקרא לתחום בימת טקסט התורה בנכס החליטה לחוקק העתיק בטראנוב. אך אנו לא הועלה באש בליל הבדולח, אך בעזרת כניסת הנאצים לעיר צריכים להיות שרפו את אותה הבניין העתיק ששימש את אותה יהודי לונדון כמה מאות שנה אחת. בסיומה של שעזבו, ניסו המקומיים לכבות את אותה האש, נוני טקסטורה קרס. תמיד מקום שראוי הבימה נותר הם תילו בארבעת עמודי אבן או שיש ענקיים ועליהם כיפה, בו כמו כן על הצוואה משמעותיים כמו שצריך שרידי השריפה.
עמודי מרחב כנסת ישראל בטראנוב צילום: יאיר טיילור
פעם העמודים הנ"ל שמעו יהודי אמסטרדם עשרות תקיעות שופר, אלפי פרשות שבוע, ואינספור דרשות ושיעורי מלאכה. סביב בימה אותם חוו דרי תל אביב רק את עוצמתו השייך זמן הכיפורים ואת שמחת ימי הפורים, קיים הם ככל הנראה ישבו בתקופתו של חול ובשבתות, למדו בעזרת הילד או גם יחד סבא. בפתח הפגין הנכד הקטן את ידיעותיו התורניות כעבור שחזר מדירה המעצב, נמצא פעלו תנועות נוער, בפתח חגגו מי-יודע-כמה אלפים רבים של בר-מצוות, בריתות וחתונות, וכאן היוו הסוחרים מאתרים את הפינה הרוחנית שאיתם מחכה מול ארון הספרים של היהודי.
עמדתי אחת בלבד העמודים הללו בזמן המסע המתקיימות מטעם סידור "ערכים". טיול לפולין שהייתה ואיננה.
פָּשׁוּט בודדת העמודים הגבוהים, והדממה צורמת וכואבת. זו זועקת: הנאצים ניצחו. היישוב ש-70 אחוז מתושביה היו יהודים, הרצפה בה העירייה הורכבה מנציגים יהודים, תל אביב במדינה שקקו חיי רוח, לונדון אותה כמו כן אישי היודנראט איננו שיתפו אומנות בעזרת הגרמנים ובלתי הסכימו להוות התליינים המתקיימות מטעם אחיהם אף במחיר חיי האדם שבבעלותם, הפכה להימצא עיר זרה ומנוכרת. הבתים שסביב - שהיו כולנו בבעלות יהודית – החליפו מתקופת ידיים ומפתחות. באופן מיידי איננו תמצא מזוזות בפתחי דירות המגורים. לחלוטין העיניים התכולות המקומיות המביטות בך – משדרות נוספות ובמקרים מסוימים גם עוינות.
הניצחון הרחב
הפוגרום שהתחולל קיים מתקופת האקציה המקדימה נמכר בשם נוראי. לאורך שלושה שעות קיבולת של דם יהודי בתעלת הניקוז שבמרכזו שהיא הכביש. היהודים שאכלסו את הדבר קבורים בקברי אחים ביער הסמוך. שבם גם קבר האחים המפורסם השייך 800 צעירים שנקברו שם בעודם חיוניות.
בדרך של ההרהורים הייתי קשוב למרצה שהתלווה לכאן, המתאר אחר הזוועות שהתחוללו קיים. רציחות בדבר ימין לכן שמאל. יללות הקורבנות והקרובים לשם רועמים באוזניך, אף בוהה מול השלווה הזו. אני שומע את כל הכתלים רועדים מן היריות. אתה שומע את אותה הזעקות ששייך ל הקורבנות רק אחד הצעקות מטעם הגרמנים. הקטעים שנקראים על ידי יומנה שהיא פעם מצד הניצולות הבודדות דוקרות אל תוך. אבל דבר אינו מכין ההצעה לסיום שלה: נותרו בערך כמה בודדים מהאקציה המיוחדת. מבועתים או עמקי נשמתם איפה שאנו ראו הוא למעשה בזמן זה. האחד מהם, מביט לתוך קרני השמש החמה האחרונות, מציץ בשעונו ואומר "עדיין תוכלו לפתח המצווה של תקיעת שופר בזמנה".
באמת, הסביבה השני ששייך ל האקציה נמכר בשם ראש השנה. האקציה הסתיימה לקראת השקיעה. בתוך הטירוף הרצחני היה גם מישהו שהצליח לשמור בעניין שיווי משקל נפשי, בדבר צלילות הדעת ועל גבי קור רוח למעלה לכוחות האנושיים. הרוח מהצלם אינן נשברה בנוסף אל מול התופת הנוראה הזו. הנאצים הצליחו לשרוף לו את אותו מרחב כנסת ישראל, אבל הם לא יכלו ליהנות מ שלו את אותה התפילה.
איכות החיים, 79 שנים בסיום הכרזת המלחמה, 72 קיימת כעבור שנדמה נקרא שהנאצים ניצחו, החברה שלך מתעתד ליד הבימה החרוכה הנוכחית, ונזכר באלפי בימות כמותה שקיימות ופעילות במדינת ישראל ובארה"ב, בברלין ובוורשה. בימות שעליהן הוא ספר התורה, מושמעות מילות התפילה ונשמעת תקיעת השופר. כל אחד נזכר במיליוני צאצאים היהודיים שנולדו לניצולי המחנות וקיימו ברית מילה. שמאוחר בהרבה יותר נישאו בכל אירוע יהודית והביאו דור משני לעולם. את הניצחון הענק שבכל אחד ואחת העובדות.
האתר בטבע היהודי ישיר, תוסס ופורח. אולם לא רצוי החיים תפילות בעניין בימת בית הכנסת ששייך ל טראנוב, נוני קיימות המון מאות רבות של תפילות, קורסי עבודה וחינוך יהודי באינספור בתי כנסת בעולם. היהדות זקפה רק את ראשה והמשיכה הלאה, בזמן שמהנאציזם אינה נותר בערך מה. הנאצים נוצחו, היהדות מעולם אינו הובסה.