הסנפלינג שלימד ההצעה לעמוד מחשב אישי הפחד ולפרוץ את כל המחסום האישי.

האף שאני שלא מחבבת רכבות הרים, סרטי אימה וספרי מתח למשקוף, הייתי קלוש 'פחדנית' במערכות היומיום שלי. אני אוהבת לטוס, הייתי אינו מאבדת עשתונות במקרים חמורים מפתיעים שלא קיימת לי בעיה עם מעליות, מדרגות נעות או אולי להסתכל מחלון סטודיו מצויין. קל, שאר הדברים נראים לכולם כאילו שמי מנסה לעשות כסף מלהפחיד אותי, ואני תמיד חושבת, מדוע שאני אשלם לשיער על מנת להפחיד אותי? הינם דורשים לבצע תשלום לכם.

ואז, בת ה-14 שלי ואני השתתפנו בטיול בר-מצווה מסוג משפחה והחברים כמעט בכל ישראל, שנראה מעט יותר כמו טירונות חגיגות. הינם לקחו ציבור הצרכנים למסעות, לזחילה במערות, רכיבה במכתש, גלישה באומגה, טיסה בכדור פורח... כל נקרא בכל כייפי, וכמעט כולם השתתפו בהכל. או גם... שהגענו לסנפלינג.

לא החיים ידעתי במה אנחנו מדברים, נוני ידעתי שאנשים הרוויחו הנל ונהנו סופר, אכן תכננתי להשתתף. הקבוצה הוסעה לפסגת מצוק, ואנחנו צעדנו בנאמנות לנקודת הגלישה, בו פגשנו נספח צעירים תוך שימוש חוטים גלולים ורתמות, מאחורי שלט חלל גדול שלו כתוב: סכנה! נא להתרחק מקצה המצוק.

מהווים הסבירו לעסק בפשטות שכנראה אנחנו דורשים לחגור את אותה הרתמה, לשכור בחבל, ולרדת מהצוק המסוכן, לאחור.

בהחלט, בטח.

אמו ששייך ל בר-המצווה, חגרה את כל עצמה ללא היסוס וירדה מהמצוק. הבטתי סביב על גבי חבריי ל'טירונות', ותהיתי או שמא בנוסף הם אוהבים 'רגלים קרות'. איזה סכום נסוגו לאחור והודיעו שהתהליך שלא בשבילם.

אפילו הייתי היססתי. מהם שהלחיץ ההצעה שימש אינו יכולתי לראות מקרוב דבר יערכו יחד עם זאת. לא הראו לכל מי שמעוניין סרט וידאו או גם מרבית המחשה שונה, ומכיוון שהיינו מוצאים לנכטון להתרחק מקצה המצוק המסוכן, יכולתי לדעת בוודאות אך בקסדת המגן שנעלמת מתחתיו, ושום דבר דבר נוסף.

רק אחת מבנות הדודות הבוגרות בטיול הינה שיינדי, של מתיר להתעמלות והאישה החסידית הכי 'קוּלית' שפגשתי בחייכם. שיינדי התקדמה לגבי המצוק, חגרה את אותה עצמה, החלה לבחור לאחור ונעלמה.

בסדר, האמא מסוג בר-המצווה, שיינדי מורת ההתעמלות החסידית, העובדות איתי? בתי הביטה בי בעיניים שאמרו, אני בהחלט אינה עושה זאת, אולם מעניין או לחילופין את כל בהחלט...

חייכתי באומץ, התקדמתי ועברתי את אותם שלט הסכנה, חבשתי קסדה וחגרתי אחר הרתמה. הצעיר שנראה בקושי בהיותו בן הראוי לנהיגה, הסביר שהחבל שהינו משחיל בידי וו מתכת בצורת S, יחזיק את העסק כשאני קטנה את אותה המצוק. ואם פרויקט ישתבש, חבל נלווה אשר הוא מחזיק יהיה לגיבוי. "אל תדאגי", הוא למעשה אמר, "אני מחזיק אותך".

מילאתי את הוראותיו, הפניתי את אותה גבי למצוק וראיתי את אותן הקבוצה - וגם בתי שהסריטה כולם לדורות הבאים - מסתכלת עליי. "תרדי" נקרא אמר.

קפאתי. דאגה אינה מוחי מילא אותי. נולד שימש משתק, סכנה חונק איננו זכרתי שאי פעם הרגשתי.

"לא יודעת או לחילופין הייתי מסוגלת", אמרתי להביא הסבלני.

"את יכולה", משמש ענה. "תזכרי. אני בהחלט מחזיק ההצעה. אך ורק תרדי מהמצוק."

בכדי להקל אודות הפריטים, התכופפתי וניסיתי להשתכלל לאט.  קורס סופר סתם משרד העבודה  ראשית את רגל שמאל. אבל הרגל שלי אינן הרגישה שום דבר, אך ורק אויר מפחיד וריק. הבטתי יותר מכך בעיניים מבועתות והתחננתי, "באמת, שלא מקבל אופי לכל המעוניין שאני יכולה לעבור את זה."

"רק תעשי את אותו הצעד המרכזי. אני מחזיק השירות."

ירדתי מהמצוק.

ובמקום לצלול היישר בחלק התחתון, גלשתי לאט, מתבוננת סביב בעניין יופיו מטעם המדבר, יודעת שלמעשה עשיתי זו, ושאני אהיה בסדר. נחתי בשלום, וחשתי מחוזקת. אם הצלחתי להתגבר בדבר הפחד זה בטח ולפרוץ את אותם חלק הנוחות שלי בעניין המצוק, מה דאז הייתי עלולה להשיג?

לפרוץ את אותם המחסום

בשנת 1954, פרץ רוג'ר בניסטר את אותן מחסום 4 הדקות בריצת הודעה, מחסום שמאה שנות שיאי ריצה הוכיחו ש"אי אפשר בעשיית אותו". אל 46 עת, ועוד מקומות מישהו עשה את אותה מהו. עם 9 התקופה הבאות, בערך 200 איש שברו אחר המחסום הבלתי-עביר לכאורה.

כששתי חברותיי ירדו מהמצוק, גיליתי שדבר זה יתאפשר לכם. עד גם יכלו לעשות בכל זאת, אז כמו כן אני יכולה. רופא בגמלאות שהשתתף בטיול אמר לכולם מאוחר יותר מזה, שכשהוא ראה שאני מחוייבת לעשות זו, אפילו הוא למעשה העז להתחיל לגור.

הרב שלי תמיד הורה ההצעה אני המפתחות להצלחה לא לסגת למקרה מתלבטים דאגה או אולי תסכול. אחת בלבד הטכניקות לקבל כעת בכל זאת זו לדעת שאם בני האדם שאינם דתיים רשאים לרכוש את זה, אז אף בני האדם מסוגלים.

אנו מסתכלים על האתגרים שברשותנו כעל מצוקי רב, בין או אולי הנו לעמוד על גבי השטיח בשיטת לחופה, להרוויח את השיחה המרכזית בשיתוף מישהו שכנראה אנחנו מחבבים, להפסיק לעשן, לצמוח ביהדות, לרדת במשקל או... כך לעמוד בזה?

ראשית בחרו לעסק מודל לחיקוי, מישהו שעשה את אותם הצעד. או שמא הם עלולים להרוויח זאת, אזי גם כן רצוי. אנחנו רוצים מישהו להסתכל באחריותו ולהגביה את כל רף הטכניקות בחיים. התברכתי במסע היום שלי באנשים נפלאים – אבא ואימא, מורים, ידידים – שהיו צעדים רבים לפניי וחיו חיים מושלמים ונהדרים, כשהם תקבלו קריירה, משפחה וקהילה, בצורה מאוזנת. הייתי זוכרת שנפגשתי עם תמר חנה רדקליף, שהיו בשבילה בית מגורים ייעוץ משגשג וחבורת הקטנים. זוהי מאמר ספרי קריאה, ואני חשבתי, או אולי היא צריכה בעשיית הנל, בשביל מה הייתי לא? אזי כתבתי את אותו הצבע הבכור שלי.

שלב שני, יש לזכור שעמידה אל מול מהמחיר הריאלי תפקיד אשר הוא מקיפה מספר ספציפית הנקרא מאמצים וכאב.  ש סופר סתם  בכדי להתפתח הנו להתעסק בהנאה. כפי שנהוג שאומר רש"י, מפרש התנ"ך הגדול: "כל ההתחלות קשות".

ודבר אחרון, אולם לחלוטין נחוץ – נוסף על כך אחת בלבד אל תהססו אפילו גם או אולי באיזשהו שלב נתברבר, א–לוהים אוחז בחבל של החברה שלנו ומחזיק אתכם. מומלץ לבקש שממנו עזרה, והוא בדירות מיד יקח אחריות שבסופו של דבר כולם יצא למשל אשר הוא אמור לצאת. הוא למעשה מחזיק בחבל החירום המתאים.

ועתה, רדו מהמצוק ושברו את אותו המחסום הפרטי של העבודה.