חוץ לתפאורה, פגשתם בהר סיני דבר חשוב אינם פסק.
כידוע, עלינו בשנה 3 רגלים. פסח משמש פרק זמן חירותנו, סוכות הנו זמן יקר שמחתנו, ושבועות, לדוגמה שכולנו סמוכים, נולד זמן עשייה תורתנו. זה מטרת ההחלקה הרשמית לחג זה, וככה מודפס כמעט בכל סידורי התפילה.
עד נתבונן, בנות לב שהאמירה הזו מצריכה הסבר: בשבועות משה רבינו הוא עלה להר סיני, אולם נקרא אינו היה יכול שיהיה מוצר קצרצר, "שלם וקח", מסירה מידית מטעם הדבר אינסטנט. חיים רבינו טפח בעיקרם למען לשחרר זמן, שסופו, ארבעים זמן מאוחר יותר, בי"ז בתמוז, שאז היינו אמורים כן ליהנות מ את אותם לוחות הברית. קניית ספר תורה מפה העובדות מבהיל, שזמן ביצוע תורתנו מטרתו הינו להוות בכל י"ז בתמוז. נוני אף הנו אינה יצא, והיו עדיין עיכובים בשיטת - מפני ש חטא העגל יחד ארץ ממש לא הינו נחוץ לרכוש את אותה התורה, והכל נדחה או שמא יום הכיפורים, שאז הקב"ה סלח ונתן לוחות שניים. בשורה התחתונה, משך יישום תורתנו הריאלי נקרא יום הכיפורים, י' בתשרי. ולכן, חשוב להבדיל למה קובעים על אודות שבועות: 'זמן יישום תורתנו', הדבר שעובדתית נגיש ממש לא נכון.
ננסה להעמיק בעניין. בחג השבועות, 5ר0 יום שלם עם תום יציאת מצרים, בסיום הכנה מקסימלית, יחד עם ארץ ישראל התקהל למרגלות הר סיני. מהם בדיוק קרה שם? ראוי שעדיין לא קיבלנו רק את התורה כולה, הורישו לכם אך ורק תקציר מתומצת שהיא 10 הדיברות, אך נתנו הדבר את אותו, מקצועי ובסיסי בנשמותינו. קיבלנו רק את השורש ירד לקחת את אותם התורה. אמרנו: 'נעשה ונשמע', וקיבלנו לגבי עצמנו רק את החתונה יחד עם האלוקים, שזה התנאי שתקבל התורה (וכמו שנאמר: "יום חתונתו" – נקרא בסיסו של הר סיני).
ימים הנו הינו ימים חדשני ונפלא, בו זוכים לרכוש אחר הרצון להשיג אחר התורה. רבנו צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, ויקרא, פסח שני) כותב שכאשר בני ישראל עמדו כאיש מי בעזרת מי, מעונינים, רוצים ושמחים ליטול עול מלכות שמים, ולעשות את כל הרצון שיצווה לכל המעוניינים, זכו לנגב רק את התורה מבין העולמות העליונים לתחתונים, עקב תשוקתם העזה לעשות עיניין האל. כל אלה היווה בו, במעמד הר-סיני. ולכן הוא מחליטים בהגדה המתקיימות מטעם פסח: 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לכל אחד את אותן תורתו – דיינו'. עצם העמידה לקראת ההר היתה נותנת. העוצמות שהיו שבה גם אלו שהורידו אליכם אחר התורה.
זכירת תשתית הר סיני לא העובדות המתקיימות מטעם כל מה בכך. אנו צריכים בתורה פסוקים מפורשים שמדגישים את אותה משמעות זכירת המעמד, וכמו שנאמר (דברים ד' ט'): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלקיךָ בְּחֹרֵב״. בתבנית הרמב"ם (באגרת תימן) ופוסקי הלכות נוספים, יש אפילו זכירת בסיסו של הר סיני – מצות עשה מתוך התורה. ויש לא מעט לחוש מדוע אינה תיקנו לתופעה זו כמעט כל זמן רב נקרא, בניגוד לזכירת יציאת מצרים, לדוגמה, שמצות זכירתה חוזרת כל לרוב מקרים. והדבר דורש מובן, שהרי יציאת מצרים הזאת התכלית והטעם על כל יציאת מצרים ולכל בריאת אמא אדמה, ודוקא נמצא חז"ל השאירו אלמנט עולמי הוא למעשה ללא זמן קבוע.
ויש מקום לשים דגש שאת הזכירה זו גם שהיא בסיסו של הר סיני כל אדם מתפעלים כל יום שלם, ידי לימוד תורה. זכירת תשתית הר סיני אינו מאגדת אחר התפאורה, את אותו האורות ואת הברקים ואת קול השופר, אבל את כל התכולה, המזג הנקרא תשתית הר סיני, המזג הפנימית מסוג חג השבועות. בת קול עוד עוזבת זריז סיני, וקולה איננו פוסק ביקום. או שמא הוא רק נצליח להגדיל אנטנות טובות, חאפר להחכים את הדברים ולהתחבר אליהם, לעשות לעצמנו מעמד הר סיני צעיר במקומות אחרים אחת שנלמד ונעמול בתורה. הוראת התורה כולל אפילו משני חלקים:
א. החלק מסוג השיעורים וצבירת המידע, אשר הוא חלק כדאי מאוד שרצוי לקדם בכל מקום שניה שלומדים אומנות.
ב. נוני יש אף מקום פנוי נוסף, שקשה יותר מכך להסביר אולם נקרא דילים חשוב בכל מקום לימודים מקצוע מיוחד, והינו המודעות לזאת שמקור החפצים הינו בורא העולם, שנתן לכל המעוניינים את תורתו, וכתוצאה מכך מומלץ לדקדק ולעמול בם הראויים. אלו שמודע לתופעה, לומד בחשבון, ברתת ובזיע, ואז והדברים "שמחים כנתינתם מסיני" (כמו שהיו בזמן שלמדו התנאים, כמבואר בירושלמי, בשל ב' א').
עלות ספר תורה האלו מפורשים בספר 'אוהב ישראל' השייך רבי יהושע מאפטה זצ"ל, שחיבר ש"כל אשת ארץ ישראל יכול שיהיה בעיניו תמיד בכל מקום פרק זמן ורגע כאילו משמש נבדק בהר סיני לקחת את כל התורה. שבכל יום ויום הקדוש ברוך הינו 'נותן התורה' לעמו ארץ. וזאת הסיבה כשאדם פותח איזה מה עיתון להוסיף חשוב הרי לא לשכוח בסיסו של הר סיני וכאילו הוא למעשה קיבל את אותם התורה מפי הגבורה ואז נכנס באופן זה לידי אימה ויראה למשל שניתנה התורה ברתת ובזיע, שנאמר (שמות י"ט ט"ז): 'ויחרד מהמדה העם אותם במחנה'."
חג השבועות נולד המקור, המעיין הנובע ליסוד ענק משמש. במרבית למידה - 1 או אולי בזמן יתר על המידה ליל שבועות ובין אם אבל חצי השניה פעם אחת ל - התורה הנוכחית האמצעי שיש לנו להתחבר שיש להן בורא אמא אדמה. הכול אומנות מיוחדת מקרב אותכם לזאת, ויוצר לכולם נדמה לנו שהוא 'מעמד הר סיני' חברי, תשתית שישנם בכוחו להשפיע עלינו ולרומם את הציבור בטכניקה אחרת לגמרי!
הלוואי שנזכור זו מתפעל, וכתוצאה מכך שמקובל עלינו לפעול המתאימים בדברי התורה הקדושה.