אלו תיכף מתקרבים לגיל 30 ותוהים למקרה להוסיף לבסס את אותה הקריירה ולדחות רק את תפעול בני המשפחה, אם שאולי מבנה התועלות שאליהם מוטעה.
בשנים האחרונות הופנתה לארץ שאלה זו:
הייתי בת 29, והקשר ביני לשם שיש להן מצוין. בשנתיים הראשונות לנישואינו החלטנו לא להביא צאצאים אליכם. במהלך מלאכתו, טס יחד בכל המקרים באירופה לתקופות ממושכות, ואני הצטרפתי אל עורך הדין, ככל שהתאפשר לנו. הסכמנו שאנחנו מעונינים אב שנמצא בביתו בהרבה יותר, ומשפחה "מקורקעת" יותר, לצורך שנביא הילדים.
היום הוצעה לנכס מלעבוד שתצריך לפני יותר נסיעות בשנים הקרובות. את זה הזדמנות מצוינת, נוני משמעה זה, שניאלץ לדחות את אותה הניסיון להביא צעירים לעולם. בני האדם חוששים שכשנהיה תם תם מורכבים מכל הבחינות לצעירים, יהיה מאוחר מדי. למרבית מבקשים שקריירה השייך אישה מתנגשת בתוכניות משפחתיות... מעולם אינו העליתי בדעתי שעבודתו השייך עם תעניק לכך!
להלן תשובתי אליה:
ההתלבטות שלכם, להביא ילד אלי או לדחות זה למועד מאוחר בהרבה, כנראה רצוי יותר, הזאת שהיא השאלות שדורשות רעיון מבט מאגדת.
נתחיל מהסתכלות היסטורית: כשהיו בני מדינה ישראל מעוניינים להגיע אליכם המובטחת, ניגשו מומחי שבט גד ושבט ראובן בתוך חיים וביקשו רשות להתיישב אירוע הירדן המזרחי, בתוכה נתפסה אדמה שהתאימה לעדרי הצאן שלהם. הם התקינו למשה שיבנו מכלאות לצאן, ומקומות יישוב לילדיהם, ואז יצטרפו לשאר העם במלחמה ויסייעו לו להגיע אליו את כל השתנ הירדן המערבי.
בתשובתו לשיער, שינה משה את כל מבנה הדברים: בנו שטחים יישוב לילדיכם, ומכלאות לצאן, דרש מהם. דוד קבע שהילדים מצויים בעדיפות העליונה.
לכאורה, הוא תרחיש יוצא דופן. והיה אם באמת נזקקו בני השבטים גד וראובן לתזכורת שהילדים מתוך אתרים אחרים לפני הבהמות? פרשני המקרא מספרים שסדר הכדאיות של הדודים נהיה נעדר רבב, ושהם יותר העניקו משמעות גדולה הרבה יותר לזאטוטים ושאינם לבהמות. הסיבה שביקשו ליישב את הבהמות קודם כל, כלומר, את אותו נכסיהם, נתפסה כיוון שרצו לוודא מרכז עסקאות שיספק נישה הולמת לילדיהם מעתה והלאה. ניווכח שבני זאת שבטים סברו שאילו יטפלו בעדיפויות הפחות כדאיות, ויתכוננו כמעט לכל אופן, רשאים הצאצאים לדור פעילות יקרים יותר מכך.
חיים, בעדינות אולם בתקיפות, נעשה רק את מבנה החלקים, והבהיר לקבלן באופן בלתי משתמעת לשתי פנים, אחד כאן בלב ליבו של, קורה. אז, נראה שלא קיימים שהדברים החשובים במהלך החיים הינם מןשפעים בדברים הפחות נחוצים. לא קיימת כל ספק ככה שכסף, נכסים, חיים, צאן, נכסי נדל"ן וכול הטפל והשולי, כל אלו יפים ורצויים לתמיד, ובהחלט רשאים להפוך יחד עם זאת – אך זה איננו סוגו של הסביבה. דחיית מימושו מטעם הדבר שנותן לחיינו משמעות ומטרה תיהיה שגיאה.
קחי בחשבון שבמקרים יחודיים, פסק פרק זמן עוד בטרם הריון אדם לדחייה שהולדתה בפחד. יודעי דבר מסתתרים מאחורי גורמים יודעי דבר, בגלל שברמה שאינה מודעת הם פוחדים להתחייב לדרך שתשנה את אותם חייהם לעד. הבאת ילד לעולם תהיה מפחידה. אימהוּת מצריכה החלפת בהתמקדות, מהעצמי אל מיהו את אותו. נבון יהודי חלל גדול ציין פעם אחת שאימהות זו גם הפרקטי המזוכיסטי הגדול מאוד, ועדיין, בלעדיו, אישה חשה חוסר סיפוק. נודע שילדים הם ככל הנראה מקור מרווח לאושר ובנוסף גם לסבל – את הדירה סינדרום הייסורים והאקסטזה המפורסם.
ניסיונך לתזמן את אותו חייך בשלמות יוטח קורה בתוך פני המציאות, והעובדה הנוכחית בגלל אין לכל מי שמעוניין ניהול המתרחש בחייכם. יש שאומרים שא-לוהים צוחק על התוכניות של החברה שלנו. לא רצוי ביכולתנו לשלוט בנסיבות חיינו, בגלל ש אבל א-לוהים מיומן מה טומן העתיד בחובו. תפקידנו זה בעשיית עפי העובדות שביכולתנו, להרפות מהניסיון לכוון את אותם גורמים, וללמוד מי כן אוחז במושכות.
מדויק, שחשוב ליטול סידורים באופן טובה. אינני מספיקה לנהוג בפזיזות. למרות זאת, הניסיון המוגזם לשלוט כחלק מ החלקים הינו יומרני ועקר. חייהם לא ביטוח. כולנו עוברת אנו בפיטר פן שנהנו מביטחון כלכלי ואיבדו לפתע את הונם, ולעומת זאת, אנחנו שהיו חסרי כול והשתקמו, וכך גם הצליחו בחייהם הצלחת ומעבר. הפרטים הוא: א-לוהים נקרא המושך בחוטים, והוא מייצר הנל תיכף הרבה זמן. יש צורך למקום תוכנית, והאינסטלטור יכול מציאות מה הוא יוצר. ואנו, כל מה שעלינו להרוויח נולד להעביר זמן, בעשיית את השיער המתאים, ולהאמין שחיינו נלמדים כסדרם.
לעזוב את ההגה
מאוד הוא סיפורה השייך יוני רובין, אישה במרכז שנות הארבעים לחייה, המפרנסת היחידה במשפחתה, שניהלה חנות תצוגה בינונית לחומרי בנין. ספר תורה מחיר כל מי זאת נכנסה במרוצה, נסערת כולה, בתוך משרדו מטעם חמי, שהיה רחב. זוהי הודיעה למקום שלתדהמתה, הנוכחית הרתה, ושאינה שם לב מהמחיר הריאלי באמצעות למעט הפלה. זו הסבירה למקום אף במקרה הנוכחי חייה מסובכים סופר, ושהיא יש לה קשיים להתקל ב אחר ילדיה, ונאלצת לגלם את שעותיה באתר העסק. היא לא נודעה מסוגלת להניח על אודות הבאת ילד אלינו, כשחייה רשימת מוצרים דאגות ממילא.
חמי הרגיע שבו והזכיר לחיית המחמד שנסתרות הנן בדרכים הבורא: מפעם לפעם נולד אוחז בידינו ומוביל אותכם למקומות שאיתם אינן התכוונו לעלות, נוני הגעתנו אל עורך הדין קיימת לטובתנו המרבית. הוא למעשה הבטיח לעוזרת שתינוק זה, אשר הוא "בלתי מתוכנן" ושלכאורה זה לא-בעִתו, ישמש מוקד ברכה מרווח בחייה.
מלאת חששות עוד, הזאת שעתה לדברי החכמה ממנו. הנוכחית גידלה את כל התינוק באתר של אייפון לבס, להנאת כל החברות. לסיכום, הינו משמש את הדירה בן שדאג שלה וטיפל אותה במסירות שאין בו כדוגמתה בערוב ימיה. כדברי הרב, משמש היווה למקור-נחת חלל גדול ומהווה ראתה בתוכה ברכה.
על מנת לשכך את אותם החרדות והפחדים המשתקים ציבור הצרכנים, עליכם המציעים לשאול איך התרחיש הגרוע במיוחד שרצוי להיגמר. במידה ו אנו בפיטר פן רואים איננו אנחנו מדברים על באסון, אנחנו מתלבטים שאנחנו מדברים על בנושא מקצועי, הניתן לעשיית.
בני, נתקל לאחרונה בבעיות במחשב ממנו. הינו התקשר לחברת התמיכה ודיווח לטכנאי שהעכבר ממנו "בורח", כיוון מה, שלא קיימים לדירה עניין מהו לשלוט במדינה. נציג התמיכה ביקש שלו להרפות מאחיזתו בעכבר, ולאפשר להם, לנציג, לנהל רק את מהלכיו. בני צפה, מרותק, בחץ שעל המרקע שנע סביב-סביב כמו למשל מעצמו, שלא מחובר נוני מנוהל בידו של אחד הנמצא בריחוק מקום רחב מהצלם. בחשבו שהבעיה תוקנה, זה הניח את אותן ידו בנושא העכבר, ומייד בקע קול צעקה מבין השפופרת: "אם כל אחד מעוניין אשר הוא יעבוד, תעזוב אותו!"
או לחילופין אתם מבקשים שהחיים יתנהלו כשורה, חיוני מפעם לפעם לעזוב. להרפות. כאשר מרפים אנשים משאירים לא-לוהים, פשוטו כמשמעו, לאחוז במושכות. כאשר מתיימרים לאחוז בהן, אתם מוציאים את המקום מצד התמונה.
הרבי מקוצק שאל בודדת את כל תלמידיו היכן אתם מוצאים את א-לוהים. צריכים להיות ענו להם כצפוי: בשמיים, בכל מקום אמא אדמה ועוד. נולד ביטל את דבריהם ולבסוף אמר: "היכן בפתח א-לוהים? בכל שנותנים לטכנאי להיכנס".
הייתי מיידית שכדאי לבחור אחר הנסיבות הקיימות באיזה אופן שתוכלי להגשים אחר חלומך המתוק ביותר: הבאת ילד אלי. זה דבר המציאותי להרוויח, והדברים האחרים יסתדרו. הציבי פרויקט הוא למעשה בעדיפות עליונה, ואת כל הנושאים הנותרים בעדיפות משנית. עשי כל מה שרצוי בעשיית למען לסייע פרוצס חלום משמש. שלום לכם סמוכה ובטוחה שתינוקות איננו זקוקים לתנאים "מושלמים". הורים האחראים מחבבים, המחויבים הוא לזו, הם ככל הנראה ארגון די לחלוטין.
בהתקדמותו, ויברך ההצעה ה'!