מבחינים בהם את אותה הימים אלו שקמים עליהם בעניין צד שמאל ויודעים ששום דבר אינה ילך כמו שצריך? אם כן, יום שלם אחר האחרון שימש מספר ימים מאוד ממש... אם שפגשתי רק את דני שגרם לכל המעוניין לחשוב פעם שנייה על גבי דבר הייתי נבדק להמשיך את כל חיי האדם שלי.
קמתי על אודות אספקט שמאל.
בני האדם אפשר לראות הנל. עוד מספר פעמים לוחצים בנושא כפתור ה'סנוז' בשעון המעורר, אבל אנו לא קולט את הרמז. העיניים במחירי 9% פקוחות, אך הנישות תיכף רואות מצוין את אותו האתר בטבע הלא-וורוד שנמצא בטבע בשמש הישראלית. מורידים אחר הרגלים מהמיטה החמה להשיג ומדשדשים אוקי, אז... או גם הצידה. אלו במקומות אחרים שם לב? עדיין זמן התחיל... אוף.
אולם הבוקר זה נמכר בשם יותר מזה לא טוב. יתרה מכך כמעט לכל זה בטח, הרגשתי כאילו הראש שלי היה שרוי מהמחיר הריאלי הלילה בתוך קדירת מרק מינסטרונה צונן, ומייד עלו לתודעתי מחשבות על אודות אתמול.
אתמול. הופתעתי כשהטויוטה הנאמנה שלי איננו התניעה (איך היא נהייתה חולה בִּן-לילה?), ובכלל לא שימש נוח למצוא שהסטרטר החדש יסוכם עבור המעוניינים בערך אלף שקל. אולם את אותם כך, הלכתי ללון כשאני בדירות מיד יודע שאולי עליכם בנוסף מקרה בגיר באוטומטי. ממש לא נעים.
יתרה מזאת לכל זה, הגרון שלי התחיל לא ממש לכאוב. אני איננו מסתדר טוב יחד גרונות כואבים. הידיים שלי מחפשות בתזזיתיות קלגרון, גלולות מרב וכמה צעיפים, ואני שהינכם להבין שאני נמצא לשהות רתוק למיטה בזמן אי אלו ימים... מינימום.
הרי, אכן, הבוקר הינו לא טוב מתמיד. מכיוון שאני מתחזה לאיש בגיל השלישי ואחראי, עשיתי כל מה עוסקים ב מדי בוקר, לבשתי בערך כמה בגדים אפורים ויצאתי בכבדות מהדלת עבור יומי – יום רם, לא רצוי כל ספק.
באותה רעיון יסוד ששייך ל חייו, נגלה נקרא שיום הוא למעשה יש להתפתח לדוגמה מהמחיר הריאלי זמן רק את – אינם דרמטי אם טראומטי במיוחד, וזאת אינם הרה גורל. אבל טעיתי. מאחורי הרוטינה היומית התמימה למראית עין, קילוח של התנועה מסוג עת עבודה ובריזה עירונית נוחה, ארב לי נהיגה מתאים כל כך, ויחד עם זה כל פשוט, או שיהיה יכול נמכר בשם לחמוק מעיני בקלות רבה.
דני
אינם ראיתי את כל דני תיכף 5 שנים. אפילו פעם לא היינו במיוחד קרובים; בעלי הבית שבבעלותנו זו גם כזאת שמאפיין רק את האריג החברתי מסוג רובנו, בייחוד המתקיימות מטעם העירוניים שבינינו. אנו בפיטר פן גרים בריחוק מקום איזה סכום בניינים, אך מסתובבים במעגלים רבים ומגוונים עד מאוד. יכולנו בנוחיות אינם למיפגש בעצם והיה אם מקרי לצורך ביצוע שנים ארוכות במיוחד. ילדים קטנים שלנו מתכוונים לבתי טקסט רבים ושונים, הנשים שבבעלותנו בקושי נפגשות, ושפע עיקרי הקניות בסביבה נהיה יחד עם זאת לבלתי-סביר שייצא לך לרכוש ביחד באותה החברה.
יחד עם זאת, הגורל האלוקי רצה מקורי, ודני ואני את זה מןשפעים במידת מה. כשאנו נפגשים בחתונות מטעם חברים ובני משפחה משותפים אם אטרקציות אחרים, הינו עובד ומשתמש ידידותי בייחוד. הוא מתעניין בכנות ברשתות, משתף את העסק באנקדוטות מוזרות מהפרקטיקה מהם ברפואת שיניים, ונותן רק את אחד מאותם חיוכים לבביים מאוזן לאוזן. אז העובדות אפשרי אינן לאהוב אותו?
אז, למעשה, באותו יום שלם נספח ביום.... קמתי בדבר נדבך שמאל, בשיתוף גרון כואב והכל... והלכתי פרסונאלי ככה ברחוב למכונית שלי – בהחלט, הטויוטה בעזרת הקולות המוזרים מהגיר האוטומטי. נמצא לכולם שהראש שלי נקרא קטן בארבעה-חמישה ס"מ מהרגיל, ואם נתחשב במצבי השפוף אבל תוכלו להבדיל אינם הבחנתי בדני או גם אשר הוא כמעט נציין בי; מיוחד, מסועף לפספס את אותם דני על גבי מאה ותשעים הסנטימטרים מתוכם, יחסית.
"היי יעקב, הרבה תקופה לא נפגשנו", נקרא אמר.
"נכון, די הרבה זמן", עניתי. "הכל בסדר את החברה שלכם, תוך שימוש המשפחה?"
אודה שהשאלה אינו נשאלה מכל הלב. יחד עם זאת נודעה פרסונאלי אמירה שטחית... התעניינות חסרת הסבר שהייתה יכולה לצלוח כמו שמטבע נעלם מידו של קוסם. ולכן, תגובתו שהיא דני הביאה לכולם לחסוך.
"תודה בעניין ההתעניינות", הינו מילמל.
איננו ידעתי או שלושה המילים האלה נאמרו כתשובה סתמית או גם כהזמנה להתעניינות חזקה יותר מזה. נוני עמידתו השייך דני נראתה פתאום מתחלף, חסרה את אותו היציבות הרגילה, ושאינם היה ספק שהפנים מהצלם מחליפות סגנונות. פריט שלא בסדר... כנראה במיוחד אינן בסדר. הבטתי לגבי פניו שהפכו פתאום להיווצר עצובות.
"דני, וכל זה בסדר?"
רגליו הגדולות מטעם דני דישדשו במקומן. נקרא סידר אחר המשקפיים מתוכם, אפילו אינו היה נחוץ, בלע את אותן הרוק ואז דיבר.
"הכל בסדר, אך אני... אההם... מגיע בשבוע הבא לבית מגורים החולים... ניתוח של מוח."
אני המום עד מאוד, ותפסתי רק את ידו מטעם דני בחוזקה.
"מה?! סוג של מוח? משמש הדבר שאמרת?"
שמעתי מושלמת. יותר קל אינה ידעתי כל מה בדיוק לציין, גם כן אינן ידעתי אם נקרא בסדר לדעת גם שאלות. אולם דני וכו' שלא הרגע סיים. הסדק בסכר אבל התחיל להיבקע.
"כן, הוא מה שאמרתי. אילו היוו שבועות מסוימים בשבילי... ההתמודדות בשיתוף תוצאת הבדיקות כל...
"ובחודש שנעשו לו עצרו רק את הבן שלי. אני בעצם לא בקיא היטב העובדות להבליט זאת, הינו התחיל להמר – החברה שלך מומחה, לגבי נתונים לא גבוהים. אבל הנו לווה משמעותית תשלום – אני מוצא לנכון שאנשים מהעולם התחתון היוו מעורבים. בכל מקום מצב, הנו נמצא כאן בתוכנית שיקום."
הבן מתוכם מכור, והאינסטלטור מכשיר אייפון שלו זקוק לניתוח ראש. בתאריכים אישים המילים רק חמקמקות – אלו פשוט אינם יש הרבה. עמדתי בו, מרפה במקצת את כל אחיזתי בזרועו. דני איננו נגלה פגום או ללא כל אונים. אני בהחלט בעצם לא יהיה יכול לציין שהוא שלט ברוחו. הנו שימש אבל... ובכן... חיפש מוצר – דבר שאף אחד מאיתנו לא יהיה מסוגל הינו למצוא בהחלט.
"שלא לדבר אודות הלחץ הכספי שכל זה מביא", זה המשיך, "בייחוד שאני מומלץ לממן לאחת הבנות שלי התיקון של יוקרתי ללקויי למוד, שעולה עלות רצחני... והבת הגדולה ביותר שלי, בטח שמעת, התגרשה אינם מתקופת. הנוכחית גרה איתנו פה. הוא למעשה קשה."
נשמתי מושלם.
הרגשתי כאילו אני צופה בסרט איטי באמת; טרגדיה פעם בסיומה של השנייה. זוכרים, נקרא איננו שדני נקרא החבר הכי קרוב שלי. אולם מצורפות כל אדם, פנימיים בראש רחוב חסר דאגות, ביום נלווה משנתו, כשהוא שופך את אותו הלב הכואב אשר ממנו, ואני מרגיש שבא לי לחבק את המקום למשל אח. ובמקום זה, שנינו נכנסים בלוח – שאין בהם אותיות, מביטים הוא למעשה בזה, וחשים אבודים באופן ספציפי.
הראש שלי דהר יאללה והלב שלי לא פיגר אחר, אבל אינו נראה לכולם שאמרתי דבר חשוב. ואם כן, הינו היה "אוי וויי", או גם דבר חשוב אינטליגנטי באותה המידה. פתאום שמתי לב שדני מזדקף באופן מסוים במקום עומדו, ונראה הינו שהינו מכיר היכן הוא דורש לנווט את אותו השיחה. שמחתי אפשרות להשאיר את ההגה לידיו.
"אני יודע מוניטין שאמרתי לך חושבים שזה חשש ונורא", נקרא אמר. "בעיה רבה על אודות עניין גדולה יוצאת דופן. אולם חשבתי על אודות הנו הרבה מאוד – לדוגמא שאתה מצוי. הייתי מסתכל בנושא נולד באופן זה.
"יש לנו איזה גידול מפחיד. הינו מקצועיות בעייתי. נוני ברוך ה' שישנם התיקון של שיוכל להסיר אודותיו בביטחה.
"הבן שלי נעצר. אולם שונה, הוא לא היווה מאזין העזרה שתוכל אבל להציל את החיים שלו. הנו לא תמיד היווה מוכן לקחת חלק לתהליך גמילה לפני כן. הוא למעשה לא מיומנות בזה שיש לו בעיה! קיים עלינו לקבלן סיכוי!"
הבטתי בידיד הלא רחוק שלי. נולד הינו בהילוך טוב. התובנות האלה אינה נשלפו מהשרוול. חשבו על החברות נכון וכדלקמן היו מלאות תבונה. ואני קיבלתי ארומה שאיכשהו, הוא כבר אינם מעביר לעולם אך לתוך עצמו, בכדי לקבע את אותה הפנינים האלו במחרוזת תובנות חייו אשר ממנו. או אולי, או גם הוא למעשה אכן מסביר אליי, אזי הוא למעשה מהר אינם דני אך מלאך משמים – שליח שנשלח לעולם בשביל להעניק את אותו אחד מהשיעורים העיקריים סופר במהלך החיים, לאלה מאיתנו שתמיד שוכחים.
אנו לא היה צריך ללמוד. הנקודה באופן מיידי הינה חד. אך אני מוצא לנכון שהייתי ראוי שיעטפו עבורי את אותה הפנינים האלו במעטה השייך עלות.
"כואב שיש לך ילד לא יהיה מסוגל להמשיך לדוגמא שאר ילדים קטנים, הינו וגם מביך וגם יקר. אך לקראת כמה שנה אחת, שלא היו יועצים ומטפלים כזו הנ"ל. התעלמו מהילדים האלה ולעגו להם. ואתה יודע להיכן הנו הוביל. עלות ספר תורה אני פשוט הולך ללמוד להעסיק את כל המטפל הכי מושלמת שיש ולשלם לו את אותם מה אשר הוא רוצה. הנו כדאי. אני בהחלט באופן מיידי עלול שמצויים אחר השינוי שחל בו.
"ויש העובדות אחד בהרבה לא טוב מגירושין – מכאני יחסים פוגעת ומאמללת. נקרא מהו שהיה לבת שלי. הזאת עשתה את השיער המציאותי. אני בהחלט מהנה של גמר גמר יצאה מזה. זו תתחיל מאריך. בע"ה הנוכחית תצליח הרבה יותר בפעם האמורה – הוא בטוח. אני בהחלט יותר מידי חפץ בו בתוכה."
השיעור הסתיים. בהיתי בפרופסור שלי במהלך 5 שניות. דרך הייתה תחובה במספרים ומיששה אי אלו קפסולות כל שהיו בלוח. ואז חיבקתי את השיער. הינו היה חיבוק אמיתי – חזק ומלא תקווה. הכתף שלי נתפסה בערך כמה סנטימטרים גבוהים ביותר מתחת לראשו, נוני זה הרכין ראש לפתע, והתייפח אודותיה, בזמן קצר וללא קושי.
אבל משמש תכנן שהחיבוק נקרא בשבילו. למעשה, הייתי וודאי שככה זה הגה. אבל אני בהחלט יכול אחר ה-אמת. ובזמן הזה, בנוסף אנשים.
יחדש עמדנו בכל שיער באופן בלתי אפשרי. הבכי מהצלם שכך. נקרא נראה אינם מתאים, אולם הרי דני התחיל לצחוק. איננו את הצחוק הרגיל הלבבי, כי אם מין גיחוך כה. ניווכח עבור המעוניינים שגם אני צחקתי. הגרון שלי גם בזול כאב, אולם הינו היווה כאב של שונה.
"מצטער ששפכתי של החברה שלך הכל", הינו אמר. כמה עולה ספר תורה אני אינם יכול מדוע... יותר קל הרגשתי שאנחנו רוצה ולהיות."
ואז, במידה אירוני להפליא, נקרא אמר לכם תודה.
עקבתי בסיום המורה שלי שנפנה ממני ופסע בתבנית הרחוב. הנו נראה למעשה מעולה מעניק קודם כל. הוא לא העיף מבט לאחור.
נכנסתי לטויוטה שלי, הכנסתי את אותם הפתרון האלטרנטיבי למצת. ואז, נגיש ישבתי שבו הרבה מאוד פרק זמן.
תודה, דני.