מה הפכתי מאדם שרץ למסעדות, לרץ מרתון.
אני בהחלט רץ כבר שנה אחת – לארוחות בוקר, למסעדות 'אכול כמו יכולתך', לחלקו הגבוה של התור בדלפק חנויות המעדנים, רודף את אותה המתכון הטעים באופן ספציפי או שמא הארוחה הגדולה ביותר. ומה הרווחתי מכול ה"תרגילים" האלה? שומן מחריד, מסת גוף הנקרא 140 ק"ג.
רצתי בשביל לבלוס, ועיקר עיסוקי נהיה ריצה מטורפת לעבר בור ששייך ל קבר עמוק באדמה, בור את השיער חפרתי במו מזלגי, סכיני וכפי נוטפי השומן. מרתון השייך אומללות המורכב מנתחי הנאות חולפות, מתובלות פעם נוספת במנות חרטה וייסורי מצפון.
תמלול שיחות אני בהחלט רץ לחיים, אך ורק לעצמי, אלא גם למי שעדיין לכוד ברוטינה השחוקה שהייתה לכם.
עבור פעם אחת עשרה קיימת שיניתי את כל חיי, צברתי הרבה מאוד בהירות, כנות ונחישות – וירדתי 60 קילו.
כל עוד 5 ימים, ארוץ בעזרת 30,000 מחברי הקרובים, במרתון בוושינגטון. אני בהחלט שלא עושה את זה על מנת להנות להציג את אותן זריזותי החדשה או אולי רק את ספורט הסיבולת העולמי שלי. הייתי אשמח לסיים שיעורי 42.195 קילומטר בפחות מחמש וחצי זמן ניכר, הדבר שיכניס אותי במחירי לדירה ה-18,905 (פחות או יותר כמה מאות).
העשייה של הספורט החביבות עלי הנישות כדורסל, ויותר מכל צלחת מעופפת. הייתי מעריך רק את המיומנויות ואת שירותי אחראי צוות עובדים – לא לדבר בעניין בניית כושר. אולם ריצה פרסונאלי אל עורך הדין ריצה מעולם ממש לא הייתה בענף שלי. עד שבמרץ 2011 התגלה בקרב יוסי, בני בן ה-15, גידול ממאיר במוח. נולד מה הקרוי שהעולם של החברה שלכם מתפרק.
5 זמן קבוע לפני שבת אשתי ובני הועברו בהליקופטר מבולטימור למרכז הרפואי הלאומי לילדים קטנים בוושינגטון, להחזקה חירום שכלל ניתוח ראש וחמישה זמן רב בטיפול נמרץ.
לא לפני שלושה סבבים המתקיימות מטעם כימותרפיה בבולטימור ויותר מ-20 טיפולי הקרנות בפילדלפיה – בליווי משטר אוכל בעל שם טוב בהשוואה ל סרטן, הסריקות שהיא יוסי ב"ה התעופפו נקיות יותר. וככה בע"ה יהיה כמו כן מעתה והלאה. אנו לחלוטין אסירי תודה ונבוכים מזרם התמיכה והתפילות שקיבלנו כמעט מכל העולם, ובנוסף גם מהקהילה המקסימה של העסק בבולטימור. ארגון מקומי מיהו באופן מיוחד, ברשת הדאגה היהודית, יותר החזיק אחר עורינו, תמך ברגלינו והנחה אותנו ידנית ורגשית עם מאוד השירות.
אזי לצורך 2 שנים, כשבקשו ממני להיכנס לגור בריצת 5,000 מטר שנתית שנועדה לאיסוף תרומות כדי לתמוך בארגון דבר זה, הרגשתי שזאת תראה עבורי זכות רחבת ידיים. נתפסה רק מצוקה אחת בלבד - מעולם אינו רצתי קודם באופן מעשי קילומטר, אינה נדבר על אודות 8.
אבל מהם יכולתי להגיד לא? הרי ביקשתי מחבר מפואר, ברוך לושנסקי, שיעזור "לאמן" אותי. שיש לכולם שתי מטרות: לא לבייש את פרטית בריצה מידי איטית, ולנסות לרוץ 5 קילומטר בלי הפסקה, וממש לא משנה תקופה נולד ייקח.
חשוב מאוד לציין שכבר בבוקר ההתחלתי מימשתי את כל השאיפה דקה, זרה רק את הראשונית, אבל הרגליים שלי הרגישו כמו גומי מדי שאר הסביבה. אחרי שנתתי לעצמי יספיק הרבה זמן בכדי להתאושש, התאמנתי עוד בערך כמה מיקרים ולמעשה גם זכיתי במדליה כאחד מעשרת המקוריים בקבוצת הגיל שלי. אל תתרגשו בכל, הייתי חושב שבסך כולם היינו 15 איש בקבוצה הזו.
אך נדבקתי בחיידק הריצה. התחלתי ליהנות מריצה אליהם ריצה. נקרא אינם נקרא מעורר והיה אם כל כך לדוגמה קליעת סל אמין או אולי תפיסת צלחת מעופפת במשחק תחרותי, בעיקרם שאחרי מדי ריצה הרגשתי מאוד מעולה. האנדורפינים הופרשו. ואני חוויתי את אותן ההיי ששייך ל הרצים ובניתי את כל אימון הסיבולת שלי.
8 קילומטרים הפכו לעשרה, וריצות 6 מייל הפכו ל-12 (19.3 ק"מ). הפעם הראשונית שרצתי 13 פנייה – חצי מרתון – נדהמתי שאני מסוגל לרוץ מרחק כזה שאין בהם למנוע. התחלתי להשתתף במרוצים – ממש לא בכוונה לאורך זמן, אבל בשביל לדחוף את כל באופן עצמאי להשתכלל דרך ההתמודדות. עד כזה השגתי את כל מטרותיי – שהן לסיים מהמחיר הריאלי מרוץ וממש לא לגמור אחרון.
מה היחיד שלי בריצה הנו להפסיק את שנתם של פרסומים לתת סיוע לחסוך רק את מגפת ההשמנה ולחנך את הקהילה שיש לנו לתזונה נכונה, בדגש על גבי הנקודה שכל אחד עשוי לשנות את אותם איכות החיים ולפתח יחס בריא למזון.
זה הראוי בשנה לגשת אל את אותו תכניותינו לפועל. בילינו שעות בתפילה ובחשבון נפש בימים הנוראים, ואפילו ביקשנו "לשנות אחת בלבד ולתמיד את אותו התזונה של החברה ו/או לשחרר להתעמל יותר." הימים והשבועות שאחרי החגים יכולים להיות המבחן העדכני להחלטות הנ''ל. במידה ו הנישות הינן הוא רק מלים נבובות, אם לא?
דיאטה מתאימה ותרגול ראוי צריכים להיות עקרונות יהודיים מתקנים פשוטים. עליכם לנו האחריות של לדאוג לגוף הגבוה שאלוקים נתן לכל מי שמעוניין. אני בהחלט למדתי את אותה הלקח הוא באופי הקשה, ואני מנסה ללמד זאת שאינם חרדיים באופי קלה בהרבה. הייתי מקוה שהסיפור שלי עשוי לעורר את הציבור לעשות רק את הצעד הראשוני והקריטי. עניין ממש לא יעצור אתכם – שלא קיימים הדבר מתוק יותר מזה מהרגשה מעולה.