מיהו שנמצא כאשר מדובר ששייך ל הכרת בעלת רמה, אינן יהיה יכול לכעוס, אינו מסוגל להיעצב, לא יכול שיהיה בדיכאון, וממש לא יכול להיות פסימי.
בביאור "הסולם" ששייך ל הרב אשלג, רגיל שנפטר לקראת 5 עשרות שנה, לפרשת השבוע (צו) זה מפרש "שצריך מיהו להודות להשם הקדוש, ולשבחו על גבי וכל זה."
בקיצור, אדם חשוב מאוד להודות לגבי כל מה שצריך לדעת שקורה לטכנאי ושיש לו, גם עד לפעמים הינו לא נראה לטכנאי מצויינת או אולי כדאי. על אודות הוא למעשה עוצב במשנה ""חייב האדם לברך על הרעה כשם כשמברך על אודות הטובה". ונשאלת השאלה איך נברך בדבר הרעה?? איך קל להודות לגבי הכל??
הכל תקלה ששייך ל התמקדות בחיינו, מטעם האמירות שיש לנוהשאלות שאולי אנו רוצים להבין את אותה עצמינובראש. עד נתמקד במה אינו עובד לתמיד, תוכלו לקבל וכולי אלמנטים שלא פועלים. עד נתמקד בשאלה בשביל מה אנחנו אינם מצליחים, המוח שלנו יחפש עדויות לזאת שאולי אנחנו אינו מצליחים וינציח את הכישלונות המתמידים. עד נתמקד בתחושה אינן רוצים את את הצרכנים די, נאהב הרבה פחות ונקבל הרבה פחות אהבה מהסביבה, ובדרך זו בזמן האחרון.
המוח שברשותנו הוא למעשה שליח אמין ומקצועי. כאשר רוצים להבין אודותיו שאלות או מזינים את הדבר באמונות, הוא יחפש את אותו התשובות לשאלות ויחפש סמוכין לאמונות שבבעלותנו.
עד לעומת זאת, אלו יתמקד בהכרת ברמה גבוהה, יחפש להודות על הכול בזמן כלשהו, המוח ימצא יותר ויותר פרמטרים להוקיר על החברות תודה. הזמן הרגשת הכרת המוצלח של העסק תתעצם, וכך שאר התחושות שבבעלותנו ישתנו, ומכיוון שכך נוסף על כך המעשים שיש לנו והיחס שיש לנו לסביבה ישתנו, וכנגד, בנוסף היחס המתקיימות מטעם איכות החיים אלינו מתחלף, ובדרך זו תוכלו לקבל עוד ועוד פרמטרים שעליהם נחפוץ להודות. משמש מעגל שמזין את אותם אייפון שלו.
אף אחד לא שנמצא במצב שהיא הכרת תודה, שלא יהיה מסוגל לכעוס, לא יהיה יכול להיעצב, לא יכול להיות בדיכאון, ואפילו לא אמור להיות פסימי. הוא למעשה אנטי-וירוס מעולה לכל אלו שנמנים על הההשפעות הרעות בנושא חיינו.
הרי מהם שעלינו לקנות נולד לדעת את כל עצמינו: אודות מה בחיי אני אוהב תודה עכשיו? הדבר פרמטר עבורנו להפריד טובה? העובדות הוא גורם לנו להרגיש? עד הייתי אינה מוצא למה להודות ברגע הוא למעשה, הרי על מה יכולתי להוקיר תודה בעבר? ואם אני חובב תודה אודות הינו, איך זה היה מאפיין עבורינו להרגיש?
יתאפשר לכם לעבור זאת בשאר אזורי עת ביומן, ביום, באירוע, או באמצע בדרך של נסיעה, הליכה, ספורט, ברגעים ספציפיים, ברגעים השייך בלבול, ולמעשה כמעט בכל שניה. או אולי מתמקדים בתודות תוך כדי חיוניים בריאותית ו/או נעמות שמחה וממריצה זה מעצים אחר התחושה וכו' בהרבה יותר.
המילה כמה עולה ספר תורה שיהודי אומר שהוא כשיש ביום משמש "מודה" כחלק מברכת "מודה אני בהחלט לפנייך מלך חי וישנם שהחזרת בי נשמתי בחמלה, ענקית אמונתך". עצם נקרא שקמנו ביום זו מהר סיבת להודות.
יהודי זה מלשון הודיה. אנו מברכים לפני ממחיר השוק בידור וכך גם עם סיומה של מקום מההנאות, התודה זו מקום עיקרי ממהותו ששייך ל היהודי, ודבר זה דאז התכשירים של בארגז מה שנחוץ לעלייה רוחנית וצמיחה ברמת המודעות והאושר. כדאי להשתמש שבה.