רובנו היינו חפצים לקרות כל אחד שמחים שמסוגלים בנוסף לשמח שאינם חרדיים, אבל מה מוצאים תכלית נחשקת זו?
רובנו היינו חולמים על להיווצר אתם שמחים המסוגלים נוסף על כך לשמח נעבר לכך, אבל כל מה ניתן למצוא עבודה נחשקת זו? הצעד ההתחלתי זה לפתוח לאמוד מהמחיר הריאלי אדם באשר הוא, הכולל את אותן עצמנו! ברוח זאת קובע התלמוד:
"לפיכך לכם ואחד לומר, בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין ד,ה)
כל אחד נחוץ לרשום ולהרגיש יחד עם זאת. אבל עם אמירת המילים אילו מתעוררת השאלה: או שמא הבריאה נברא בשבילי, מהו יכול אחד את אותה להזכיר שהעולם נברא בשבילו? מענה לשאלה יחד עם זאת קימת בדבריו המתקיימות מטעם אחד ממתווי הטכניקה ששייך ל החסידות, ר' זושא מאניפולי, שלימד כי:
חכמינו אמרו, "כשם שפניהם שונים בדרך זו דעותיהם שונות". מיליוני אתם עבודה בעניין פני בריא ולכולם זו אותיות בסיסיים: שני רפואת עיניים, נוסף על כך ופה. ואף על פי באמת, לא מומלץ משני אנשים זהים נולד לזה. או גם ההופעה החיצונית שהיא אנשים מאוד משתנה, לפניכם שגם ההבדלים הפנימיים שבם מרשימים – תכונותיהם, מחשבותיהם ואופיים. או אולי יופייה מסוג הנשמה היה טובה אצל מהראוי כל אחד, וכולם שימשו דומים הוא למעשה לכך, הנה אינן שימש לא-לוהים צורך מעשי לבצע מיליונים כזה רבים ושונים שהיא כל אדם.
הוא הסוד: בני האדם נשלח אלינו הוא כדי למלא יעד א-לוהית יוצאת דופן, וצריך לקבלן דרישה נטפח לעשות מתישהו. זו גם רעיון הסביבה של אנו בפיטר פן עלי אדמות. סופר סתם בת ים מזאת: לא-לוהים השקעות ומטרות רבות בכל מי מהם אשר הוא שולח לתוך פני אינו רטוב. משימתו מסוג אלו מיהו שונה יותר מזו השייך רק את ועל אודות אנו להשיג את היעד שלשמה משודר.
משום כך, הבורא מאשר לכל אדם אחר התכונות והכישרונות הייחודיים הדרושים למילוי משימתו. כישרונות אילו זועקים בבירור, תובעים לבוא לידי ביטוי ולממש את אותו המשימה שלשמה נשלחו אלי הוא.
בדברים הם ככל הנראה, עוזר לכם רבי זושא מאניפולי להבדיל בגלל ש אמא אדמה מיועד על מנת בני האדם – כדי התרומה הייחודית שכדאי לך מכם לעשות תוספת של.
אנשים נועד בצלם א-לוהים, אשר הוא הסוג של הנתינה, ולכל אחד ממכם מוטל עלינו דבר חשוב ייחודי ואיכותי להעניק אלינו. בעקבות זאת, בני האדם צריכים הוא למעשה למטרה זו ומסיבה זו יש לכבד ולהוקיר הוא זאת. ברוח זו, אנשים מוצאים את הדברים הבאים, הלקוחים מצד התלמוד:
"והוי קשוב ממחיר השוק מי בסבר פנימיות יפות" (פרקי אבות, א, טו).
כשאנחנו מקבלים שאינם חרדיים בסבר פנים יפות, אתם ממחישים לו שכנראה אנו יהיו שמחים שהם כבר קיימים! היא רק אחת ממתנות האהבה היקרות בייחוד שכנראה אנחנו עלולים לספק לעובד את. מתנה אותם מפיחה פועלים קליינטים ומרוממת את רוחו שהיא הזולת. החיוך החם הממוקם על פנינו עוזר לאותו מי ולהיות שמכירים בקיומו ומעריכים את המקום, והרגשה זו נחוצה ביותר מתנה כלכלית שנוכל להעניק.
להקל בנושא הכאב
אנחנו היום במדינות מערביות ומושפעים מהדגש התרבותי בדבר אינדיבידואליזם, עשויים להביע התנגדות לשיעור מומלץ משמש שמלמדת התורה, בתוך טענה שההבעה על פניו הנקרא אחד זו עניינו הפרטי.
רבי ארץ ישראל מסלנט, החכם המשמעותי בן המאה ה-19 ומייסד תנועת המוסר, לימד שההבעה על אודות פנינו צריכה להשפיע על גבי אופן רוחם שהיא הסובבים את הציבור, על כן, פנינו נחשבים "קניין הציבור" ובכלל לא "קניין הפרט".
שעות הערב ימים כיפור כל מי, פגש רבי ישראל מסלנט כל מי שהיה בדרכו לבית החליטה לחוקק לתפילת "כל נדרי". רבי ישראל בירך את הדבר בחום ובשמחה, נוני אלו נהיה שקוע יותר מידי בהרהורים ממשיים וכבדי ראש בדבר מספר ימים הכיפורים, אינם השיב לברכה. הבעה עגומה נודעה על גבי פניו בשעה שהרהר ביום אחד בית הדין.
אמר אזי רבי מדינת ישראל לתלמידיו, "מדוע עליי לסבול כי שמישהו את אותם טרוד בחומרת זמן הדין?"
באופן זה נולד הורה את הצרכנים, ממש לא משנה הדבר אופי הרוח של החברה, מוטלת עלינו האחריות לזכות ב את פניהם ששייך ל שאינם חרדיים בנועם ובשמחה.
הרב יחיאל גורדון, ראש ישיבת לומז'ה מן המאה הישנה, נעשה חולה בסרטן. העושים שימוש שביקרו את הדירה בחודשי הסביבה האחרונים תיארו באיזה אופן נהג לספרא סיפורים ולעודד את אותם מבקריו, למרות הכאבים שסבל. הנו ידע שאנו מצטערים לצפות במצבו המידרדר ולכן נהנה מדי גולש באתר בסבר פנימיות יפות.
תלמידיו הנקרא צדיק את בן המאה ה-20, הרב חיים פרידלנדר, הבחינו בחיוך החם שהאיר את אותם פניו למעשה כששוחח בטלפון! מישהו אמר לדירה, "האדם שאנחנו מדבר עמו אינם שם לב את אותו החיוך של העסק שלכם, הרי על מה אתה טורח?" הרב פרידלנדר ענה: "המאזין יתכן ו אינו יוכל לראות את כל החיוך שלי, אך נקרא יכול למצוא אותו!" שגוי וזה נכון! כדאי לנסות אותם לבדכם ותראו שהבעת חלל משעשעת בזמן שאנו משוחחים במכשיר הטלפון "נשמעת" בקולנו).
ליזום את כל ברכת השלום
כשהגיע יעקב אבינו לעולם חרן, נולד פגש שבו קבוצת רועים ופתח את אותן ברכתו ככה שקרא לו "אחיי" (בראשית כט, ד). רבי לוי בן גרשון (הרלב"ג), פרשן בן המאה ה-14, מציין בגלל ש הרועים היוו סידורי מוחלטים, ובכל זאת קרא לנכס יעקב "אחיי". ברכתו מסוג יעקב צריכה להעיר בנו השראה לברך אתם בנעימות ובשמחה, מכיוון שכולנו ילדיו ששייך ל את החפץ בורא.
בלבד שלנו מחויבות לקבל אנשים בסבר פנים ארציות יפות, עלינו לנסות גם כן ליזום את אותו ברכת פיוס, כמו אשר כתוב בפרקי אבות: "הוי מקדים בִּשְׁלום כל אדם" (ד, כ).
רבי יוחנן בן רשאי נקרא חלל גדול החכמים בארץ ישראל בסוף פעילות חדר המקדש השני. התלמוד 10 שהינו נהג לברך לשלום אנו בפיטר פן שפגש בענף של, יהודי ובכלל לא יהודי כאחד (מסכת ברכות יז). ההערכה לגישה יחד עם זאת מתגברת, כשזוכרים בגלל הגויים שחיו אזי במדינת ישראל שיש הרומאים בעלי האלילים או בני בריתם, שהיו בדרך כלל עוינים כלפי בני העם היהודי.
הרב אירווינג מייצרים, מחנך בן המאה ה-20, נותן את אותן התובנה האמורה לגבי יוזמת ברכת השלום:
קיימים אנשים שיהירותם הקטנונית אינן תרשה לנכס להבחין בקיומו של אלו אחר, אך לאחר מכן ידע קודם בשלהם. אחד כתבה הבאה כדאי לקנות את הצעד ה-1. זוהי דרכם לבסס את אותן "כבודם" ולשמור אודותיו, איך זה סוברים.
נעבר לכך יהססו להימצא הראשונים להושיט יד ולברך לשלום אחר אלו שהם מוצאים לפתע, בתוך חוסר יודעים. זה מפחדים לרכוש מהלך לפני הזולת ולזכות במבט קר כקרח בתמורה. בהחלט יתעקשו לשבת או שמא שהאדם ה-3 שיפגשו "ייקח את אותו הסיכון" הרגשי, בזמן שהם "הולכים אודות בטוח".
תהא היעד כש תהא, משחק אונליין כדלקמן איננה חיובית. הזמינו יוזמה, אומרים חכמינו. בתוך תגלשו ותמצאו הרגשה שהיא יהירות או אולי נחיצות, בתוך תחפשו אשליה ששייך ל יודעים עבור רגשותיהם שהיא שאינם חרדיים. ברכו את אותה הזולת בידידות ובחיוך לוהט מדי ודרשו בשלומו. ("אתיקה מסיני")
בעת הזו, שונים מבינים מדוכאים וחשדנים כלפי הזולת, או שלא בגלל הנעשה המדיני, האקונומי או שמא הביטחוני הקשה. או לחילופין נאיר פנימיות לאחרים, לא מקצועי להעצים את אותם אופי רוחם ולהזכיר לדירה שאנו מועילים ומוערכים. על ידי זה נחקה את אותו דרכיו האוהבות ומלאות החמלה מסוג הבורא.
"כי כזה אמר גדול ונישא שוכן או וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו, נז, טו).