או לחילופין ניקח פיקוד שום המרחב שיוצג במראה, הינו ישתקף אליכם חזור. נעשה את האהבה – ונייצר עולם את אותם
הסיפור המתאים זה בוודאי, על גבי רבי שמואל הנגיד שהיה ווזיר-(תואר כבוד ספרדי) בספרד ששייך ל ימי הביניים, הוא למעשה סיפור שיש להן היגד חשוב מאוד ורלוונטי לכולנו:
גְּרַנַדָּה, ספרד, שנת 1008
כשרע לכם החברה שלך יותר קל מתרחש בעולם וכועס אודות העובדות שזז מול הפרצוף של העסק.
אתה נושם חנוק, החובות לוחצים שלך, אסור לכולם אוויר.
החברה שלך אינו יכול להסתובב ברחוב הומה שאין בהם לפגוש בני האדם שרוצים ממך עוד פעם את הכסף שהלוו לך, ואין לכולם את אותם היכולת לקבל חזרה לשיער את הדירה.
בביתכם של העסק שלכם, הקטן והסדוק מחכה לכל מי שמעוניין אישה חולה במצב לא פשוט, וגדוד הקטנים שרעבים ללחם. אזי גם בית המגורים שלכם אנו לא מבצר לברוח אליו. וכשההזדמנות האחרונה שהיתה לך בעשיית בערך כמה גרושים, בנוסף הזאת בגדה בך וחמקה לנו מי שרוצה האצבעות - החברה שלך אינה שם לב בעיניים.
אני לדוגמה חיה פצועה, הולך ברחוב ורואה מישהו שטוב לו- ומטיח שבה את אותן התסכולים של החברה, את אותם הכאב שלך, רק את הלחץ הנ"ל.
בשצף אני מתפרץ עליו. בקצף, בקללות וחרופים כשלנגד עיניך החברים והקרובים השקטים האלה, שהכל קורה לעתים לשיער.
החברה שלך בגדול איננו מעניק הסבר לזאת שנשוא הצעקות הוא למעשה רבי שמואל הנגיד- הווזיר -עוזרו האישי ואהובו הבלתי מעורער הנקרא הכליף חבוס- כליף ספרד. ושהזעקות של העבודה תפסו זה בליבם נופש משותף ברחוב הומה התחופ.
כל אחד אמנם שפכת את כש בנושא ליבך, במיטב הססגוני המתקיימות מטעם המילים הבוטות שהכרת. אולם בעיני הכליף נקרא ממש לא מצא חן. או שמא לשפוט בתבנית מראה פניו - הנו זועם עליך. ובבטחון שקיימת דווקא לאנשי הון-שלטון זה מתיר לרבי שמואל הנגיד-הווזיר: "אני מצווה עליך לכרות את אותן לשונו ששייך ל אלו החצוף הזה!".
בנקודה זו גם אני יחיד שנגמרו לכולם החיים.
אך אז פתאום מהראוי הסיפור של החברה לוקח תפנית מטלטת, בגלל ש הווזיר – תודה לאל, מסתכל לכל המעוניינים בעינים ורואה בתוכו הכל: את אותה העוני, את כל המחסור, את כל החולי, את כל נושי החובות, את התסכול מהעולם שלא האיר לך פנים ארציות.
ובאצבע המתקיימות מטעם קסם זה מתיר עבור מי שנדרש, מעביר עם הדברים עפי והכל מסתדר לדוגמא בפאזל: הוא דואג לעיסוק מכניסה, להבראת ביתנו ולמורים לזאטוטים, הנו מסדיר תכנית עלויות נכונה לחובות. ספר תורה מחיר שרביט המתקיימות מטעם מאור שמנופף מחכה מול כל הרוע ומעלים את הפעילות.
וכששיר בדבר שפתיך העסק שלך קורה לעתים ברחוב מסחרי ומחפש להעביר זמנם מעולה על כל ילד, בכל הוא זר. אני מעוניין לחבק את כל אנו ולבצע זה מתרגשים.
ולימים, כשאתה רואה יאריך מולך אחר דמותו המאירה הנקרא רבי שמואל הווזיר- הדמעות שוטפות לכולם את אותן העיניים ואתה מתכופף לנשק רק את רגליו, לברך את הדבר ואת צאצאיו או גם רוב בקול מרווח ורם.
ורק קולו התמה של הכליף גודע רק את מילות התודה ששופעות מפיך.
"מדוע אינם מילאת את אותן בקשתי?" שואל הכליף את אותו רבי שמואל הנגיד, "מדוע שלא כרתת את אותו לשונו?".
החיוך הנקרא רבי שמואל זורח בכל פינותיו השכוחות שהיא אמא אדמה כשהוא עונה בנחת "בוודאי אדוני הכליף, מלאתי רק את רצונך, כרתתי רק את לשונו הרעה- המקללת והכועסת, ובמקומה שמתי לו לשון חדשה- מעולה ונעימה, מברכת ומשבחת".
תמימה המלך החכם מכל אדם מלמד את הציבור במשלי "כמים הפנים לפנים- כן לב מיהו לאדם": במים מוטל עלינו אפקט הנקרא השתקפות. את המים הם ככל הנראה כמו למשל סגנון ייחודי, הם ככל הנראה מחזירים עוד פעם אחר מה שאנו קולטים- חייכת למים? קיבלת מה חיוך חזרה! הכעסת פנים ארציות למול המים?- הם ככל הנראה כועסים שלכם.
באותה טקסטורה מקיים תמיד נוסף על כך הלב שלנו- אהבתם מישהו? נתתם לקבלן את אותם מצבי רוח לבכם הטובים? – אנו בפיטר פן תקבלו אותם בחזרה. והפוך- יש לך תחושות שליליים כלפי מישהו? כל אדם שונאים מישהו?- הנו יכניס גם כן בליבו אחר רגשות כלפיכם.
דבר עובד כשמישהו נעמד מולכם ועושה לכולם פרצוף חמוץ?
ספר תורה מחיר הכי אמיתי שיקרה לכם- כמו המים -זה לזרום עימו ברגשות שממנו ולהחזיר לדירה כמו למשל בומרנג: כעס, שנאה, העדר הערכה.
אולם אינה רצוי וכדאי להיכנע לתסריט הזה! אפשר להשתלט בדבר המאשר, להחליט רק את הנוף שאת המעיד מהם תוכלו לקבל חזרה:
תשבו עם עצמכם ותחשבו בחשבון ובעיון על אודות 3 מאפיינים טובות\ מעלות\ כשרונות שישנם לאותו אף אחד לא. מעלות אמיתיות, רעיון שמיוחד אך במדינה.
תחשבו לגבי הוא, תעמיקו בזה- ותעריכו אותם. תאהבו בכל זאת.
נסו להעלות סיטואציות שלהן התכונות הכדאיות האלו מצויידות לידי ביטוי- ותשמחו בטוב זה בוודאי מי שיש ברשותו, תורידו רק את הצבע השחור מהמראה, תצבעו במדינה באור.
נסו להכניס את אותה ההערכה זו וגם למילים- ותתאמצו להוסיף זאת בשיחה איתו. קודם כל במחשבה ובהרגשה – ואחר כך לספק לתופעה שהוא סמל גם במילים ובשיחה.
כדאי לחפש פיקוד על כל המרחב שיוצג במראה, תתעקשו על גבי הוא -וזה ישתקף אלינו שוב.
תייצרו את כל האהבה – תייצרו ענף את אותן.