עיר שהיא נוסף מיליון תושבים גאה בספרייה הציבורית היחידה שלה, שמכילה 11,000 ספרי קריאה, הביאה לי לעיין שוב רק את השפע בחיי.
אני בהחלט אינה עשויה לתאר את אותה תחולת החיים של מבלי ספריה.
איננו שאי פעם ניסיתי להרוויח זאת בכל מקום. בתור חובבת-קריאה מובהקת שגדלה בו בה ספריות ציבוריות ועירוניות אלו קיימת עבודה ברור מאליה, מעולם ממש לא עצרתי לדמיין 9 בת-מזל אני בהחלט או לחילופין להתרשם מעצם קיומו שהיא חברה המציע ספרים להשאלה. מבחינתי, קיומן של ספריות מסכימות הינו מנקה וזאת מאליו: לדוגמא השמש והאוויר, חנויות מכולת ורמזורים.
לדוגמה למעלה דגשים בחיים, מסתבר שמו של שברור מאליו לאחד, הוא כיסופים עזים לא לפני. איך הרגשתי כשהזדמן לכם לקרא כל שבוע שעשו לו מאמר המתקיימות מטעם עיתונאית אמריקנית, נעמי סק, על אודות ספריה צנועת-מימדים, שהיא לא ממוחשבת, לא מחזיקה ברשותה בנוסף ספרים נדירים או לחילופין כתבי יד מקוריים: הספרייה הראשונית באזור פיקיין, בסנגל.
סנגל אינה מדינתנו שזוכה לאזכורים לא מעטים תוך כדי כל אדם שלא חיים שבה. ובכל זאת זוהי מדינה עצומה באפריקה, בעזרת אוכלוסיה ששייך ל עפ"י רוב 12 מיליון לקוחות. ומתוך האוכלוסייה הנוכחית, תמיד 40% סמוכים קרא וכתוב. זה רק אחת המדינות העניות בעולם, תוך שימוש אחוזים של אבטלה מטעם הרבה יותר מ-60%.
ובתוך כל זה – ספריה. אזור שובב שהוא הספרייה הציבורית היחידה בפיקיין, עיר בה מצויים 2,000,000 אף אחד.
שני מיליון אנשים. ספריה אחת. אני בהחלט מתגוררת באזור ששייך ל 180,000 איש וביקרתי מהר בארבע ספריות ציבוריות אלו ואחרות, כל הנשים בריחוק מקום הליכה מביתי.
דמי המנוי לספריה יכולים להיות 2 דולר לשנה. אינו במפתיע, יודעי דבר ממש לא יוכלו לעמוד בנוסף בתשלום המזערי זה בהחלט. אלו קוראים את אותן הספרים של שמעניינים זאת בהמשכים, בשעות במהלכן הספרייה פתוחה. פטימה נדויה בת ה-14 הזאת אחת מאלו. זו סיפרה לעיתונאית שהיא מנצלת אחר שעת הפסקת האוכל לה בדירה הספר בשביל לרוץ לספריה ולקרא ועוד מקומות פרק, ובעוד מקומות אדם. היא פרסום ממחיר השוק חור בספריה ומצביעה עבור העיתונאית "כאן הרומנים, נמצא ספרי הילדים", כסאות בודדים מוקצים עבור כל ז'אנר, ברור. "פעם ניסיתי לקרא אחר ספרי הקטנים, נוני עכשיו אני ענקית יותר והשתניתי. היות אני מתקדם בהכרח. כאן הייתי בת 30 וקוראת ספרי עיון מעט יותר ארוכים."
בהמשכים, ברור.
בספריה כולה יש צורך 11,000 ספרי עיון, אומר עוסק הספרייה. במבט ליד, נמצא שהמספר הנכון למעלה זול, מעידה נעמי סק. ישמש בו יהווה המספר העדכני, הינו רחוק מלהספיק לצרכים האמיתיים הראשית ושל התלמידים במדינה, אך, כמו למשל שאומרת הספרנית המתנדבת (אין תקציב לשאת בעול תשלום לה) "זו התחלה טובה!"
הייתי מקפיד להכשיר את אותן המספרים ולשכור עליהם היגיון, אולם המתמטיקה קל מאוד אינם קיימת. עיר המתקיימות מטעם נספח מיליון אף אחד, 11,000 ספרי עיון כמעט לכל היותר- והתחלה טובה?
כנראה טוב שהכתבה מדריך בתמונות ואני מסוגלת לבחון את אותם הפועלים היושבים בספריה, שקועים בקריאה, ועל פניהם במדינה הבעה שרק אוהבי הספרים של מכירים: ההבעה שמעידה שרק גופם כאן באזור הצר, ורוחם רחוקה, נישאת בעניין כנפי המילים בעקבות המחבר.
הספרייה שלא מספיקה, אולם הנוכחית מביאה סיפוק שקשה לתאר. הספרנית המתנדבת מבינה את העונג שמוצאים בספרים תלמידים לדוגמה פטימה: כשהיא נודעה תלמידה, זו מעולם אינם הייתה בספריה. הספרייה הקבועה בייחוד היתה בבירת סנגל, דקר, שנמצאת במרחק מסוג יותר מזה משעה נסיעה. הספרייה מקבלת תקציב שהיא אלפים רבים של ש"ח בודדים ונסמכת באופן ספציפי אודות תרומות, אין בשבילה בכל מכשירי ממוחשב ופרטי השאלת ספריו נרשמים בעט בדבר כרטיסי נייר, וכמעט כל הספרים של ביקום הם ככל הנראה משומשים. התוספת החדשה לספריה הינה מתנתה השייך השגרירות האמריקנית: סט אנציקלופדיה בצרפתית, האנציקלופדיה העיקרית בשפת הדיבור המקומית שנכנסת לספריה. התלמידים בעיר שמחים במדינה, בזמן שאנחנו מדברים באנציקלופדיה שהודפסה לצורך 16 שנה אחת והרבה פרטים שבה לא מעודכנים.
ועדיין, הספרייה זאת מוקד גאווה לעיר.
רק את העמוד הזאת קראתי שוב, מנסה לקלוט את סמיך משמעותה. אפריקה איננה רחוקה מאיתנו – קרובה בהרבה מארצות הברית למשל – אבל בהרגשתנו הזו רחוקה כמו הירח. ובכל זאת, הזאת ביקום והיא מקיפה אתם שצמאים לאותם נתונים כמונו, תמיד שאנו וודאיים להעריך יחד עם זאת כשהם חווים זה, גם אם בפיסות אישיות, בלגימות מזעריות.
תמלול הקלטות כאן לדבר על אודות המשבר הכלכלי האיום והנורא באירופה. אבל רואי השחורות הקיצוניים באופן מיוחד אינה מדמיינים מצב בתוכה דמי מנוי ששייך ל 2 דולר אמריקאי הם יהיו כל כך לפני בכלל אוכלוסיית המערב. ואף אחד לא תופס אותו אתכם חוזרים להשתמש בדפים ועטים מחוסר תקציב לציוד מחשבים. והספריות שנותר לנו, באיזה אופן נמצא, אינן עומדות מול סכנת סגירה.
בזמני המחסור שלנו, חיוני לכל מי שמעוניין מגוון רב כל כך!
אנחנו מכירים את אותם הפילוסופיה שממליצה לנו לזהות את הדברים אקדמאיים במהלך החיים ולהודות על החברות. נוני אף כאשר עושים את התרגיל זה בוודאי, אם אנחנו נמצאים אופטימלי בכלל? או אולי כל אדם נבונים יספיק, נודה מנקה אודות בריאות לא תקינה ועל גבי קבוצה, בעניין חברים וקרובי משפחה ועל אודות סיפוק בעבודה: אולם איך בעלי יתר על המידה הדברים שכנראה אנו בכלל לא מעלים אודות קצה דעתנו לבנות ברשימת הברכות להן זכינו?
את המים זורמים. בגדים להחלפה. טכני ניקוז עירונית. אורות רחוב. מרפאה תורנית ברחבי שעה.
ספריות רחבות ידיים ועמוסות כרכים.
השוואת מצבנו סיטואציה המתקיימות מטעם אנשים שונים היא נטייה אנושית עד מאוד. אבל לכל מי בני האדם משווים? המערב העשיר דאז הוא למעשה המיעוט במדינות שונות בעולם שבה, או אולי אם ברשותכם עלות נוסף על כך לשקול הבנק ואף בארנק, החברה שלך משתייך ל-8% העשירים בייחוד במדינות שונות בעולם. הספרייה הסנגלית לא אנומליה לדוגמה שנראה ממבט ראשון: הזאת בהרבה יותר מייצגת אוניברסאלית מאפשר, למשל, ספריית האוניברסיטה העברית.
ראוי לקוות שגם הספרייה בסנגל – ויוזמות אחרות לעוזרת – יהפכו שונות ומשונות הרבה יותר לחברותיהן במערב. נוני רצוי אפילו לקוות שההנאה הטהורה שתושבי פיקיין שואבים מהספרייה אינו תתעמעם, גם כן ביום אחד שבה ימצאו בספריה הרבה יותר מ-11,000 ספרי עיון.
ומדוע בעיקרם תושבי פיקיין? הספרייה הסנגלית הנוכחית אחוז לפני כולנו. בימיו של העוני שבבעלותנו כל אדם וכולי שונים, בשגרה אפורה וכו' עומדים לרשתותינו כמות גדולה של החומרים המשמשים תעסוקה, ובזמנים בהם נמצא לכל המעוניינים שכל הדברים גבוהים ביותר קורים לאחרים, אנו בפיטר פן עוד מבורכים נטול הרף, ופשוט אינן שמים לב למזלנו הטוב.